תלמוד ירושלמי שבועות פרק ז הלכה ח

משנה: ואילו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפיטרופין והאשה הנושאה ונותנת בתוך הבית ובן הבית. אמר לו מה אתה טועניני רצוני שתישבע לי חייב. חלקו השותפין והאריסין אין יכול להשביעו. נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל. והשביעית משמטת את השבועה: הלכה: אמר רבי יוסי. הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון. אבל בחשבון לא בדא. ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון. רבי זירא כהדא דרבי יוסי. חד בר נש אזל למידן קמי רבי זירא וחייבו שבועה על תרין דינרין. אמר ליה. לאו תרין דינרין אני חייב לך. הא טריפין לך. אמר ליה. ומילת פלן ופלן. אמר רבי זירא. או הב ליה כל דתבע לך או אישתבע ליה כל דמגלגל עלך. עד כמה מגלגלין עליו. אמר רבי יוחנן. עד כדי שיאמר לו. עבדי אתה. הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי. וכי יש עבד בזמן הזה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. שמרה. דלא כן מה נן אמרין. שמרה. לא בטליה. היא בעל בעל. מה בעל שנאמר להלן משמיט אף כאן משמיט. דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ומשמטת שבועתו. ושאין משה ידו אין שביעית משמטתו לא אותו ולא שבועתו. כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו. וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו.