תלמוד ירושלמי שבועות פרק ח הלכה א

משנה: ארבעה שומרין הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר. שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל. נושא שכר והשוכר נשבעים על השבר ועל השבויה ועל המיתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה: הלכה: ארבעה שומרין הן כול׳. אמר רבי יוחנן. ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קיניין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. אף לעניין גזילה אין חייבין אלא דרך קיניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. ומתניתא אמרה כן. המקבל שדה מחבירו כול׳. רבי חנניה אמר רבי בון. אף בגניבה אין חייבין אלא דרך קיניין. רבי חנניה בשם רבי פינחס. ומתניתא אמרה כן. היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור. הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב. הגביהו ברשות הבעלים כמי שיצא כל רשות הבעלים. היה מושכו ויוצא עד שיצא כל רשות הבעלים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בעומדת באבוסו. רבי בון בר חייה בעי. אם בעומדת באבוסו אפילו לא משך. אלא כי נן קיימין בעומדת ברשות הרבים. מה. רבי בון בר חייה כבית שמי. דבית שמי אומרים. ילקה בחסר ויתר. מה נן קיימין. אם בעומדת ברשות הרבים וחשב לגוזלה ומתה באותה המחשבה דברי הכל חייב. אם עד שלא משך דברי הכל פטור. אלא כי נן קיימין בעומדת באבוסו. כדאמר רבי בון בר חייה כבית שמי. אמר רבי בון. תמן בקונה שלא מדעת הבעלים. ברם הכא בקונה מדעת הבעלים. כתיב כי יתן איש אל רעהו וגו׳. לשמור. ולא לקרוע. לשמור. ולא להשליך. לשמור. ולא ליתן במתנה. אמר רבי יוסי. והוא שאמר ליתן מתנה לכל מי שירצה. אבל אמר. לפלני. מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו. תני. וגונב מבית האיש. לא מראש גגו. אמר רבי לעזר. הדא דתימר בגג שאינו מבוצר. אבל בגג מבוצר כבית הוא. תני. וגונב מבית האיש. לא מבית השואל. ומר וגונב מבית האיש. לא מבית נושא שכר והשוכר. מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו. שתימצא אומר. שלש פרשיות הן. התחתונה בשואל. והאמצעית בנושא שכר והשוכר. והעליונה בשומר חנם. שואל לפי שנהנה את הכל משלם את הכל. נושא שכר והשוכר לפי שנהנה מקצת ומהנה מקצת נשבע מקצת ומשלם מקצת. שומר חנם שאין לו הנייה נשבע ויוצא. מהו נשבע. לא פשעתי. היו אחרים יודעין שלא פשע מאי. נישמעינה מהדא. הרי שנמצא הגנב ואין לו לשלם. מהו שיאמר לו. בוא והשבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה. נישמעינה מהדא. ואם לא ימצא הגנב. הא אם נמצא פטור. כתיב כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וגו׳. שבועת יי תהיה בין שניהם. גנובה. אם גנוב יגנב מעמו. אבידה. ואם. לרבות האבידה. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. מה אם גניבה שקרובה לאונסין את אמר משלם. אבידה שאינה קרובה לאונסין לא כל שכן. אין כתוב בשואל אלא שבורה. אבידה וגניבה מניין. ודין הוא. מה אם נושא שכר והשוכר שאין משלמין שבורה ומתה משלמין גניבה ואבידה. שואל שמשלם שבורה ומתה אינו דין שישלם אבידה וגניבה. ותני עלה. הרי זה קל וחומר שאין עליו תשובה. שבוייה מניין. נאמר כאן ונשבר או מת ונאמר להלן ומת או נשבר. מה להלן שבויה עמהן אף כאן שבויה עמהן. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. רבי ישמעאל כרבי נתן. רבי נתן אומר. או. לרבות את השבויה. וכרבי מאיר דאמר. גזרה שוה במקום שבאת. מה להלן נשבעין על האונסין. אף כאן נשבעין על האונסין. עוד דרבי נתן. דרבי נתן אומר. או מת. לרבות את השבויה. רבי יודן בעי. טענו טענת גנב שלאונסין. אמר לו. בא ליסטיס מזויין ונטלה. מהו שישלם תשלומי כפל שלאונסין. אמר רבי יוסי. אין כיני ניתני. שומר שכר והשוכר. דתני. לא מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלם תשלומי כפל שלאונסין. ותני עלה. זהו קל וחומר שיש עליו תשובה. אמר רבי חנינה. אם אומר את כן נמצאת אומר. הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה. דו יכיל מימר ליה. מצינו בנושא שכר והשוכר שאינו משלם תשלומי כפל. תאמר בשואל שמשלם תשלומי כפל מכל מקום. ותני עלה. הרי זה קל וחומר שאין עליו תשובה. את מר. אם בעליו עמו לא ישלם. מהו שישבע. רבי זירא אמר. נשבע. רבי חנינה ורבי לא תריהון אמרין. אינו נשבע. מתניתא מסייעה לרבי חנינה ולרבי לא. שבר שבויה ומתה שהן פטורין בנושא שכר והשוכר. והשואל בבעלין פטור שלא בבעלים חייב. אבידה וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר. לא כל שכן בשואל בבעלין פטור שלא בבעלים חייב. מאן דמר. פשיטא שהוא נשבע צריכה ליה שישלם . רבי חנינה בשם רבי יודן. מתניתא מסייעה לרבי זירא. שואל שהחמירה התורה עליו בבעלין פטור שלא בבעלים חייב. נושא שכר שהיקילה התורה עליו לא כל שכן בבעלים פטור שלא בבעלים חייב. אין תימר לשבועה איצטרכת ליה. ניתני בנושא שכר והשוכר. הווי לא צורכה דלא לתשלומין. וקשיא על הדא דרבי זירא. שואל אם בעליו עמו נשבע. אין בעליו עמו ישלם. נושא שכר אם בעליו עמו נשבע. אין בעליו עמו לא ישלם. שומר חנם בין שהבעלין עמו בין שאין הבעלים עמו נשבע. אמרת. דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע. דברים שנושא שכר נשבע שומר חנם יהא פטור. דברים שנושא שכר משלם שומר חנם נשבע. מה את מתני בשומר חנם. בשהבעלים עמו. ואית דבעי. מה את מתני בשומר חנם ונושא שכר. בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו. אמר רבי אבין. על כל דבר פשע. אמר רבי מנא. לא מצינו שהשוות התורה בגניבה ואבידה בשואל. לכן נשוה שומר חנם ונושא שכר שבר שבויה ומתה. ומה טעמון דבית שמי. על כל דבר פשע. ומה מקיימין דבית הלל טעמון דבית שמי. פשע. על כל דבר פשע. תיפתר ששלח בו יד על ידי שליח. רבי יוסי בר חנינה בעי. מה אמר. יטול. נטל. והתני רבי הושעיה. נשברה החמיצה נותן לו דמי כולה. כלום החמיצה לא מחמת קילקולה. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי לעזר. שליחות שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שיחסר. רבי שמואל בעא קומי רבי אבהו. מה איתאמרת יסב. חיסר או אפילו לא חיסר. אמר ליה. לית הדא שאילתא דרבי יוסי בר חנינה יטול נטל. אין תימר ליטול. אפילו לא חיסר. אין תימר. עד שעה שיחסור. אין תימר ליטול. החזירה בין למקומו בין למקום אחר פטור. אין תימר נטל. החזירה למקומה פטור. למקום אחר חייב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמרה שמירה בשומר חנם ונאמרה שמירה בשומר שכר. ולא דמייא שמירה שנאמרה בשומר חנם לשמירה שנאמר בנושא שכר. שמירה שנאמרה בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו פטור. שמירה שנאמרה בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו. לפיכך רואין אותו אם היה ראוי לשמירה פטור. ואילא חייב. אין אומרין. אלו היה אחר שם יכול להציל הציל פטור. שלא הציל חייב. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. נאמרה שליחות יד בשומר חנם ונאמרה שליחות יד בשומר שכר. ולא דמייא שליחות יד שנאמרה בשומר חנם לשליחות יד שנאמרה בשומר שכר. שליחות יד שנאמרה בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך. שליחות יד שנאמרה בשומר שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב. שמע רבי יוסי בר נהוראי ומר. אני איני מקבל עלי את הדבר הזה אלא אחד זה ואחד זה אינו חייב עד שימשוך. רבי אמי בשם רבי לעזר ותני רבי הושעיה כן. אילו נאמרה שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך הייתי למד מנושא שכר. מה אם נושא שכר שהחמירה התורה עליו אינו חייב עד שימשוך. שומר חנם שהיקילה בו התורה אינו דין שלא יהא חייב אלא עד שימשוך. לאי זה דבר נאמרה שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך. להחמיר על נושא שכר. כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב. רבי יוסי אומר. אם אומר את כן נמצאת למד על המלמד להחמיר עליו. דו יכיל מימר ליה. מה אם נושא שכר שהחמירה בו התורה אינו חייב עד שימשוך. שומר חנם שהיקילה בו התורה אפילו משך יהא פטור. אלא כיני. לא יאמר שליחות יד שנאמרה בשומר שכר שאינו צריך. הייתי למד משומר חנם. מה אם שומר חנם שהיקלה בו התורה אינו חייב עד שימשוך. נושא שכר שהחמירה בו התורה כיון שמשך חייב. לאי זה דבר נאמרה שליחות יד בנושא שכר שאינו צריך. להחמיר עליה. כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב.