תלמוד ירושלמי שביעית פרק א הלכה ב

משנה: אי זהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אם ראויין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי חורשין כל בית סאה בשבילן. פחות מיכן אין חורשין להן אלא מלוא האורה וסלו חוצה לו. הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכא איתאמרת בקרובים. אמר ליה רבי מנא ואם בקרובין והא תנינן כדי שיהיה הבקר עובר בכליו. איתא חמי בשעה שהבקר עובר בכליו השרשין מהלכין מן הצד ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשין מהלכין מן הצד. רבי ליעזר שאל מזו לזו שש עשרה ולצד עשרין וחמש. רבי שמואל בר רב יצחק בעי היו נתונין בצד הגדר חורשין כל בית סאה בשבילן. אמר רבי יוסי אין בעי ניתן להן בית ארבעתם סאה. סאה מיכן וסאה מיכן סאה מיכן וסאה מיכן. רבי ירמיה בעי היתה גפן אחת מודלה על גבי שתי סאין את חורש קרקע שתחתיה וקרקע שחוצה לו מלוא האורה וסלו חוצה לו. באיסור שני פרקים הראשונים אלו מלמעלן חורשין בו מלמטן. ואלו מלמטן חורשין בו מלמעלן. ניחא אלו מלמעלן חורשין בו מלמטן ולא מלמטן חורשין בו מלמעלן. נישמעינה מן הדא מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמות. ותני עליה בין מלמעלן בין מלמטן. או נימר בין שהאילן למעלן והבור למטן בין שהאילן והבור מלמטן. והתני אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ניחא. אילן מלמעלן והבור מלמטן אילן מלמטן והבור מלמעלן ודרך השרשין לעלות מלמעלן. אמר רבי חנינא לא מפני השרשים אלא שהן עושין עפר תוחח והן מלקין ארעיתו של בור. אתא עובדא קומי רבי יסא בי רבי בון אמר יחידי הוא ולא סמכין עלוי. ותני עלה רבי שמעון אומר כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן.