תלמוד ירושלמי שביעית פרק ב הלכה ה

משנה: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית. ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה. רבי שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה כיוצא בהן. רבי שמעון אומר אפונין הגמלונים כיוצא בהן. רבי לעזר אומר אפונים הגמלונים שתירמלו לפני ראש השנה. הלכה: האורז והדוחן כו׳. בפירות הילכו אחר שליש ובאורז אחר השרשה ובירק בשעת לקיטתו עישורו. מניין שהילכו בפירות אחר השליש. מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך. מעתה אפילו פחות משליש. אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השיני לבא. אמר רבי יוחנן מחג הסוכות מה חג הסוכות לבא ואת מהלך בו לשעבר ואילו הואיל וזה לבא את מהלך בהן לשעבר. נאמר אף באורז ובדוחן ובפרגין ובשומשמין כן. רבי חונא בר חייא אמר שאי איפשר לעמוד עליו. מתיבין לחונה בר חייא והתני צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אמר רבי יוסה קיימא חונה בר חייא. רבי יונה חונה בר חייא בשם שמואל כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך מעשר את מעשר אחד בשנה אחת ואין את מעשר שני מעשרות בשנה אחת. התיבון הרי פול המצרי הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת. דתני צובר את גרנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אמר רבי זעירא כתיב שש שנים תזרע שדך ואספת ששה זרעין וששה אסיפין לא ששה זרעין ושבעה אסיפין. אמר רבי יונה בשיתה לי נן יכלין קיימין אלא בשבעה אלא כיני ששה זרעין ושבעה אסיפין לא ששה זרעין וחמשה אסיפין. התיבון הרי פול המצרי שהרי ששה זרעים וחמשה אסיפין. דתני צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. מניין שהילכו בירק בשעת לקיטתו עישורו. מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב שהן חיין ממי השנה שעברה את מהלך בהן לשעבר. ואילו הואיל והן חיין ממי השנה הבאה את מהלך בהן לבא. התיבון הרי פול המצרי זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר לבא. וקסמה בידיה זרעו לזרע הוא חיה ממי השנה שעברה זרעו לירק הוא חייה ממי השנה הבאה. מהו תרמילו עבדון קנקולין. רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי שמעון השזורי. אמר רבי יוסה הורי רבי לעזר לרבי שיבתי דצדוקי כהדא דרבי שמעון שזורי. תני שש מידות אמרו חכמים בפול מצרי זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר לבא. זרעו לזרע וירק או שזרעו לזרע וחישב עליו לירק מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. בשהביא שליש לפני ראש השנה אבל אם הביא שליש לאחר ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו. בשלקט ממנו לפני ראש השנה אבל אם לקט ממנו לאחר ראש השנה בין זרעו בין ירקו מתעשר לבא. זרעו לזרע וחישב עליו לירק באין מחשבה. זרעו לירק וחישב עליו לזרע לעולם אין מחשבת זרע חלה עליו אלא אם כן מנע ממנו שלש מורביות. בשהביא שליש לפני ראש השנה אבל הביא שליש לאחר ראש השנה אפילו לא מנע ממנו שלש מורביות. זרעו לזרע ועשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר וירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו. מקצתו עשה קצצין גמורין ומקצתו לא עשה הדא היא צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. תנא רבי אבודמא דחיפה ואפילו לא עשה כולו קצצין גמורין לפני ראש השנה זרעו מתעשר לשעבר ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עשורו. אמר רבי יוסה והוא שהביא שליש למחשבת זרע אבל אם הביא שליש למחשבת ירק איפשר לומר זרעו מתעשר לשעבר. ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עשורו ואת אמר צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. זרעו לזרע לפני ראש השנה שביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו מותר. זרעו לירק לפני ראש השנה השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו אסור. זרעו לזרע ולירק לפני ראש השנה השביעית ונכנסה שביעית פשיטא זרעו מותר ירקו מהו. תני רבי חייה אסור תני רבי חלפתא בן שאול מותר. מאן דאמר מותר דבר תורה מאן דאמר אסור מפני מראית העין. רבי סימון בר זבדא בעא קומי רבי יוסה ואפילו להאכיל את בהמתו יהא אסור מפני מראית העין. אמר ליה לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו ולא יהא לוקט על אומן. אמר רבי יוסה בי רבי בון אם נעקרה הגומא מותר ואפילו כמאן דאמר אסור היה לוקט ונמצא בתוכו ירק מותר. כהדא בר נש עאל טעון עשר מיסרן דלובי מעשר לרבי ירמיה. אמר ליה לא תיעבד כן לא תלקוט אלא צורכה דלפצה. זרעו לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו אסור. זרעו לירק לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו מותר. זרעו לזרע ולירק לפני ראש השנה השמינית ונכנסה שמינית זרעו אסור ירקו מותר.