תלמוד ירושלמי שביעית פרק ב הלכה ד

משנה: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור. רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומר לשתי שבתות. הלכה: אין נוטעין ואין מרכיבין כו׳. רבי לעזר בשם רבי יוסה בר זימרא מתניתא בסתם הא דבר בריא שחרש מותר. אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור. לא עקר פירותיו מה הן. רבי בא רבי לא הוון יתבין בצור אתא עובדא קומיהון הורי רבי לא ישפכו פירותיו. אמר רבי בא אני לא נמניתי עמהן בעלייה. אמרין נצא לחוץ נלמד נפקון ושמעון רבי יונה רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מחדשין על הגזירה. רבי יוסה רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מוסיפין על הגזירה. נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו. תנה רבי יעקב בר אביי דבר דלייה נטעו ומת בנו אסור לקיימו. ואתיא כמאן דאמר מפני החשד אבל מפני הבניין אב בנו בונה. תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית. אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. ומה טעם רבי יסא בשם רבי יוחנן ובשנה. מה את שמע מינה אמר רבי זעירא שלש שנים יהיה לכם ערילים לא יאכל. ובשנה. אמר רבי בא בר ממל קומי רבי זעירא נראין הדברים בשנטעו לפני ראש השנה שלשים יום הא אם לא נטעו שלשים יום לפני ראש השנה. איתא חמי שנה שלימה עלתה לו ואת אמר הכין. אמר ליה ואין כני ואפילו נטעו שלשים יום לפני ראש השנה יהא אסור עד שלשים יום לפני ראש השנה. מיי כדון. אמר רבי מנא מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו.