תלמוד ירושלמי שביעית פרק ג הלכה ב

משנה: עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה יותר מיכן אסור דברי רבי שמעון וחכמים אומרים עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה. עושה אדם את זבלו אוצר רבי מאיר אומר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה. היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע. הלכה: ולמה תניתה תריין זימנין. אמר רבי ירמיה כאן בפוחת מן המשפלות. ברם הכא בעושה בכשיעור. ותני כן על דרבי שמעון ובלבד שלא יפחות לאישפה משלש משפלות. וחכמים אוסרין בעושה יותר מכשיעור. אבל בכשיעור בשלשה מקומות מותר במקום אחד לא כל שכן. פתר לה תרין פתרין. בשהיה לו דבר מועט בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך. משפסקו עובדי עבודה רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. פתר לה פתר חורן בשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך. משפסקו עובדי עבודה רבי לעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה. שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית. רבי בא רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל. מפני מראית העין עד שיוציא עשר משפלות כאחת. ולית לרבנין מפני מראית העין. אמר רבי אידי דחוטרא סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה. רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן. רבי לעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית. אמר רבי זעירא מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. מאן דאמר מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הכא מאי אית לך למימר. לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. מה נפק מביניהון. חפר לעשות אמה של בניין. הוון בעי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין והכא מפני מראית העין. ומאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר צדדיה לזריעה הרי אינו מכשיר צדדיה לזריעה. הכל מודין שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסוס מותר.