תלמוד ירושלמי שביעית פרק ג הלכה א

משנה: מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר משיבש המתוק. רבי יוסי אומר משיקשר. עד כמה מזבלים עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות ושל לתך לתך. מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות רבי שמעון אומר אף על האשפתות. הלכה: מאימתי מוציאין כו׳. עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהיה מותר לעשות אשפה על פתח חצירו. סילני שאל לרבי חייא בר בא ואסר ליה. רבי חנינא אמר שרא ליה והוון אמרין דו נסב מעשר והורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ דלא למיסב מעשר. מעתה אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית העין שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא. יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם אין לו. אמר רבי יוסי הדא אמרה לא חשו לעוברין ולשבין מפני מראית העין. באיסור שני פרקים מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה. נישמעינה מן הדא מוכרין ומוציאין זבלים עם העושין שביעית עד ראש השנה. עם הגוי ועם הכותי אפילו בשביעית ובלבד שלא יפרוק את המשפלות. לא אמר אלא ובלבד שלא יפרוק את המשפלות. הא לצאת מוציא הדא אמרה שהוא מותר. ואין תימר שהוא אסור יהא אסור מלהוציא. משיבש המתוק. פקועה. אמר רבי מנא ההן פקועה דבקעתא. משיקשר. משיעשה קשרין קשרין. אמר רבי חנניה מכיון שנתקשר בו קשר העליון מיד הוא יבש. ותני עלה קרובין דבריהן להיות שוין. אמר רבי ירמיה בפוחת מן המשפלות הא שתים מותר. רבי יוסי בעי. אם בפחות מן המשפלות הא שתים אסור. אלא כי נן קיימין בעושה יותר מן כשיעור כהדה דתני אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על האשפתות. ומוסיפין על המשפלות לא בכשיעור. ודכוותה מוציאין על האשפתות אפילו בכשיעור.