תלמוד ירושלמי שביעית פרק ג הלכה ד

משנה: לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו עד שיהו שם שלש מורביות שהן שלש על שלש על רום שלש שיעורין עשרים ושבע אבנים. גדר שיש בו עשר אבנים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו. שיעור גדר עשרה טפחים פחות מכן מחצב וגוממו עד פחות מן הארץ טפח. במה דברים אמורים מתוך שלו אבל מתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית מה שהוא רוצה יטול. הלכה: היך עבידא תלתא זימנין מן תשע תשעה זימנין מן תלת עשרין ושבע. תני מחצב שבינו לבין חבירו ופתח בו חבירו בהיתר מותר. ואם היתה ריקה אסור. תמן תנינן הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא הגזרה והגובלית בפותח טפח. אמר רבי חייה בר בא הדא אמרה זה שהוא מקבל נדבך מחבירו צריך לעשות לו ארבעה טפחים כדי מקום. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהן שנים עשר טפח. ולמה תנינן נדבכין למדת הדין. רבי חייא בר בא שאל אילין שיעוריא כאינון שיעוריא. רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בן חנינא אילין שיעוריא כאינון שיעוריא. הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים פחות מיכן מחצב וכא את אמר הכין. מה נן קיימין אם כשהיו שני נדבכין ניתני שמונה טפחים. אם כשהיו שלשה ניתני שנים עשר טפחים. אמר רבי יוסי צא חצי טפח לסיתות מיכן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה נמצא שלשה נדבכין של עשרה טפחים. פחות מיכן אינו לא גדר ולא מחצב. תני אמר רבי יודה במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו. אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו יותר מיכן מותר. אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שלא נתכוון לתיקון שדהו. אבל אם נתכוון לתיקון שדהו אפילו פחות מיכן אסור. אמר רבי ביבי הורי רבי יסא כדון תניא לקולא.