תלמוד ירושלמי שביעית פרק ג הלכה ה

משנה: אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו יינטלו. והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. וכן גרגר של צרורות או גל של אבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ אם יש התחתון סלע או קש הרי אלו יינטלו. הלכה: לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן. אם יש בכל אחת ואחת של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו. רבי יעקב בר בון בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שאסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו די מנכש ויהב עיסביה עליהון. הדא דתימר בבקעה אבל בהרים ובטרשים מותר וטיבו חשב ליה.