תלמוד ירושלמי שביעית פרק ד הלכה ג
משנה: חוכרים נירין מן הגוים בשביעית אבל לא מישראל. ומחזקין ידי גוים בשביעית. אבל לא על ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום. הלכה: חוכרים נירין כו׳. רבי חייה רבי אימי חד אמר חרוש בה טבות ואנא נסיב לה מינך בתר שמיטתא. וחרנה אמר אישר. מאן דאמר חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא. מהו שואלין בשלומן אישר. מאן דאמר אישר מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל שלום עליכם. דלמא רבי חיננא בר פפא ורבי שמואל בר נחמן. עברון על חד מחורשי שביעיות. אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר. אמר ליה רבי חיננא בר פפא לא כן אילפן רבי ולא אמרו העוברים מכאן שאסור לומר לחורשי שביעיות אישר. אמר ליה לקרות את יודע. לדרוש אי אתה יודע. ולא אמרו העוברים אלו אומות העולם שהן עוברין מן העולם ולא אמרו לישראל ברכת יי עליכם מה ישראל אומרין להם ברכנו אתכם בשם יי. לא דייכם כל הברכות הבאות לעולם בשבילינו ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו לכם מן הברכות הללו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות גולגליות וארנוניות. הורי רבי אמי לרדות עמו אסור.
