תלמוד ירושלמי שביעית פרק ו הלכה ד

משנה: מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר התיר האפל. רבי התיר ליקח ירק מוצאי שביעית מיד. אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר רבי שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריה ואין מוציאין לחוצה לארץ. אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי שמעתי בפירוש שמוציאין מסוריה ואין מביאין מחוצה לארץ. הלכה: בראשונה היה הירק אסור בספרי ארץ ישראל התקינו שיהא הירק מותר בספרי ארץ ישראל. אף על פי כן היה אסור להביא ירק מחוץ לארץ לארץ. התקינו שיהא מותר להביא ירק מחוץ לארץ לארץ. אף על פי כן היה אסור ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד בר מן קפלוטא. מה עבדון ליה ציפראיי אלבשוניה סקא וקיטמא. ואייתוניה קומי רבי. אמרין ליה מה חטא דין מן כל ירקא ושרא לי לון. עולא בר ישמעאל בשם רבי חנינה. רבי ורבי יוסי בר יהודה נחתון לעכו. ואיתקבלון גבי רבי מנא. אמר להן רבי עשה לנו לפס אחד של ירק עבד ליה קופד. למחר אמר ליה עשה לנו לפס אחד של ירק עבד לון תרנגולתא. אמר רבי ניכר הוא זה שהוא מפתח של [סמאל]. אמר ליה רבי יוסי בי רבי יהודה אפילו מפתח של [סמאל] אינו. ולמה עבד כן דו תלמיד מן תלמידוי דרבי יודה. דרבי יודה אמר הירק אסור בספרי ארץ ישראל. כד אתא לגבה תני לה עובדא. אמר ליה צריך הויתה עביד כוותין. תמן תנינן מן הירק מותר בירקות השדה שהוא שם לווי. ותני עלה הנודר מן הירק בשביעית אסור אף בירקות שדה. תני רבי קריספא בשם רבי חנניה בן גמליאל ואמר טעמא. הדא דתימר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ. היא שביעית היא שאר שני שבוע. רבי יוסי בר חנינא אומר עולשין חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית. הדא דתימר עד שלא התיר רבי. אבל משהתיר היא שביעית היא שאר שני שבוע. הוון בעיין מימר לא פליגין. אשכח תני רבי יודה אמר עד גזיב. רבי שמעון אומר עד אמנס. תני פירות הארץ שיצאו חוץ לארץ מתבערין במקומן דברי רבי שמעון. רבי שמעון בן אלעזר אומר מביאן לארץ ומבערן דכתיב בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. אמר רבי יעקב בר אחא. הורי רבי אמי כהן תניא קמיא לקולא. אמר רבי הילא ובלבד שלא יעבירם ממקום למקום. תמן תנינן אריסטון הביאו ביכורים מאיספמיא וקיבלו ממנו. ויביא תרומה. אמר רבי הושעיה ביכורים באחריות בעלים. תרומה אינה באחריות בעלים. אם אמר את כן אף הן מרדפין אחריהם לשם.