תלמוד ירושלמי שביעית פרק ח הלכה ב

משנה: שביעית ניתנה לאכילה ולשתייה ולסיכה לוכל דבר שדרכו לוכל ולסוך דבר שדרכו לסוך ולא יסוך יין וחומץ אבל סך את השמן. וכן בתרומה ומעשר שני. קל מהן שביעית שניתנה להדלקת הנר. הלכה: כיצד לוכל דבר שדרכו לוכל אין מחייבין אותו לוכל לא פת שעיפשה ולא קנובת ירק ולא תבשיל שנתקלקל צורתו. וכן הוא שביקש לוכל תרדין חיין או לכוס חיטין חיות אין שומעין לו. כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות. אין מחייבין אותו לשתות אניגרון ולא איקסגורין ולא יין ושמרים. החושש בשיניו לא יהא מגמא חומץ ופולט אבל מגמא הוא ומבלע ומטבל כל צורכו ואינו חושש. החושש גרונו לא יערערנו בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגורין וגומא. לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן. החושש את ראשו או שעלו בו חטטין סך שמן אבל לא יסוך יין וחומץ. אין מפטמין שמן של שביעית אבל לוקח הוא שמן ערב שביעית ואינו חושש. רבי אימי סבר מימר אפילו מן החשוד. אמר ליה רבי יוסי לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד. הא דבר בריא שהוא חשוד אסור. מהו לפטם יין של שביעית. נישמעינה מן הדא קל מהן שביעית שניתנה להדלקת הנר. הדא אמרה שהוא מותר. והתני אסור. אמר רבי אלעזר דרבי יהודה היא. דרבי יהודה מתיר מפני שהוא משביחו. קל מהן שביעית שניתנה להדלקת הנר. ותרומה לא נתנה להדלקת הנר. תרומה טמיאה ניתנה להדלקת הנר. שביעית אפילו טהורה ניתנה להדלקת הנר. רבי חזקיה על מסחי יהב צלוחיתא לזוסימי אוריירא. אמר ליה אעיל לה לי לאשונא. אמר ליה לית אסור. אתא שאל לרבי ירמיה. אמר ליה אתא ואמר ליה למדתנו ותני כן אין סכין שמן של שביעית במרחץ אבל סך הוא מבחוץ ונכנס. ולא שמן שריפה לא בבתי כניסיות ולא בבתי מדרשות מפני ביזיון קדשים.