תלמוד ירושלמי שביעית פרק ט הלכה ד
משנה: הכובש שלשה כבשים בחבית אחת. רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון. ורבי יהושע אומר אף על האחרון. רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית. רבי שמעון אומר כל ירק אחת לביעור. אוכלין ברגילה עד שיכלו סנדיות מבקעת בית נטופה. הלכה: מה טעם דרבי ליעזר הראשון נותן טעם באחרון. מה טעם דרבי יהושע האחרון נותן טעם בראשון. וקשיא על דרבי יהושע אין הראשון נותן טעם באחרון. רבן גמליאל אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית. תני והלכה כדבריו. חזקיה אמר מכיון שהתחיל באוצר כמבוער הוא. אתא עובדא קומי רבי יסא והורי כחזקיה. אמר לא דאנא סבר כוותיה אלא מן מה דאנן חמיין רבנין עבדין עובדא כוותיה. רבי יצחק בר רדיפה הוה ליה עובדא אתא שאל לרבי ירמיה. אמר ליה מה אריוותא קמיך ואת שאל לתעלייא. אתא שאל לרבי יאשיה. אמר ליה חמי לך תלתא רחמין ואבקרה קומיהון. קפודקאי דציפורין שאלון לרבי אימי בגין דלית לאילין עמא רחם ולא שאל שלם איך צורכה מיעבד. אמר לון כד תחמון רגלא צלילא תהוון מפקין לה לשוקא ומבקרין ליה וחזרין וזכיין בה. רבי חגיי מפלג לה צלוחיין צלוחיין. רבי אלעזר מפלג ליה צלוחיין צלוחיין. רבי חזקיה סלק גבי רבי ירמיה אמר ליה זכיתי בהן אוצרה. אמר ליה צור לי אילין פריטייא גביך אמר ליה הרי מקומן מושכר לי. אמר ליה לא כן אפקתך חזר וזכיתה בה.
