תלמוד ירושלמי שביעית פרק י הלכה ד

משנה: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימינו. הלווה מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימינו. כל המטלטלין נקנין במשיכה וכל המקיים את דבריו רוח חכמים נוחה הימינו. הלכה: רבי לעזר אמר ובלבד לבניו. רבי יוסי בעי מהו ובלבד לבניו. אם יש לו בנים יחזיר לבניו. אם אין לו בנים יחזיר לבנתיו. שלא תאמר הואיל ואין ירושת הגר דבר תורה יחזיר לבניו כיוצא בו מי שמת סוף משפחתו ואין לו יורש אלא אמו לא יחזיר ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימינו. הגוזל שעשה תשובה וביקש להחזיר את הגזילה המקבל הימנו אין רוח חכמים נוחה הימינו. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר הנושא והנותן בדברים זמניין דאת אמר אין רוח חכמים נוחה הימינו. וזימנין דאת אמר אין מוסרין אותו אלא למי שפרע. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן הנותן עירבון טבעת לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו זהוב אמר ליה טבעת. מה בין זהוב ומה בין טבעת. זהוב דרכו להשתנות טבעת בעיינה הוא. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה ההן לאו צדק והין צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך ויוצא את כל מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכינו בהן או עד שישכיר לו את מקומן. מה עבד לה רב כאן כשהעמידו עמו כאן כשלא העמידו עמו. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. תדע לך חד בר נש אפקיד עירבון על מילחא ויקרת. אתא לגבי רב אמר ליה או יתן לו כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע. מחלפא שיטתיה דרב. תמן הוא אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. וכא הוא אמר הכין. תמן למידת הדין הוא ומה דרב נהיג למידת חסידות.