תלמוד ירושלמי שבת פרק ב הלכה ג

משנה: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אוהלים אלא פשתן. פתילת הבגד שקיפלה ולא היבהבה רבי ליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה. רבי עקיבא אומר טהורה ומדליקין בה: הלכה: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן כול׳. אמר רבי שמעון בר רב יצחק. כתיב להעלות נר תמיד. שיערו לומר שאין לך עושה שלהבת אלא פשתן בלבד. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש. ומסככין בו. חוץ מן הפשתן. אמר רבי יוסי. עשו אותו כעבים הרכים. דתנינן. העכים הרכים אין בהן משום שלש על שלוש. אמר רבי לעזר. מן המשכן למדו. דכתיב את המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר. וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם. את למד שש משש. ושש מפארי. ופארי מפארי. רבי אלעזר שאל. מהו לעשות אוהל מעור בהמה טמיאה. והכתיב ועורות תחשים. רבי יודה רבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר. טיינון. לשם צבעו נקרא. ורבי נחמיה אמר. גלקטינן. ורבנן אמרין. מין חיה טהורה וגדולה במדבר. ותייא כיי דמר רבי אלעזר בירבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בשם רבי מאיר. כמין חיה טהורה ברא הקדוש ברוך הוא למשה במדבר. כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה. רבי אבון אמר. קרש היה שמה. תני רבי הושעיה. דחדא קרן. ותיטב ליי משור פר מקרין ומפריס. מקרן כתב רחמנא. תמן תנינן. כל הפחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחים בין מן המוכן בין שאין מן המוכן טמא. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. אף מטלית חדשה בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור. רבי עקיבה אומר. מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור. מה בין המוכן מה בין שאינו מן המוכן. בין שהכינה לתוך הבית בין שהשליכה לאישפה. והתנן. רבי ליעזר אומר. אף מטלית חדשה כיוצא בהן. ולית בר נש אמר. אף אפילו אלא עדי מודי על קדמיתא. בין שהכינה לטלותה בין שלא הכינה לטלותה. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. דברי רבי ליעזר והוא שקיפלה. וההיא ילפא מן הדא. כשלא הכינה לטלותה. אבל הכינה לטלותה טמיאה היא. ומה טעמיה דרבי ליעזר. נעשה כמטהר כלים בשבת. מכיון שקיפלה לא טהרה. שכן שמשים אומנין רוצין בקיפולה. ולא מבעוד יום שהיא טהורה. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת. ולא מאיליה היא טהורה. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר שהיו בה שלש על שלש מצומצמות. רבי אחא רבי סימון בשם רבי שמעון נזירא. עשאה מזור טהורה. שרייה בשמן לא כמי שעשאה מזור. רבי זעירה רבי ינאי רבי ירמיה בשם רבי יהושע בן לוי. נראין דברים שתהא הלכה כרבי עקיבא. שהוא אומר מעין שניהן. ואינה אלא כרבי יהושע מקולי שלש על שלש. לא סוף דבר טהרה אלא אפילו טמיאה. בגין רב. דרב אמר. מסיקין בכלים ואין מסיקין בשיברי כלים.