תלמוד ירושלמי שבת פרק ב הלכה ד
משנה: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתנינה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת אפילו היא של חרס ורבי יהודה מתיר. אבל אם חברה היוצר מתחילה מותר. לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכו בשביל שתהא שואבת. ורבי יהודה מתיר: הלכה: מתני׳ לא יקוב אדם שפופרת שלביצה. למה. משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה. או שמא ישכח ויערה. מה נפיק מן ביניהון. ההן זקוקה דיקלון. אין תימר. משם שלא הותחל בכל טיפה. הרי לא הותחל בכל טיפה וטיפה. אין תימר. שמא ישכח ויערה. הרי אינו שוכח ומערה. אם חיברה היוצר מתחילה מותר מפני שהוא כלי אחד. שנייא היא. שכולה אחד. אלא אם חיברה בסיד או בגיפסוס. יאות. דרבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. משקה טופח חיבור. תני. פתילה אחת בשני כוסות בשתי קערות בשני תמחויין אסור. רבי יודה מתיר. רבי חנניה בשם רבי פינחס. רבי יודה כדעתיה. דרבי יודה אמר. משקה טופח חיבור.
