תלמוד ירושלמי שבת פרק ח הלכה ג

משנה: עור כדי לעשות קמיע. דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה. קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפלין שהוא שמע ישראל. דיו כדי לכתוב עליו שתי אותיות. כוחל כדי לכחול עין אחת. זפת וגפרית כדי לעשות נקב. שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן: הלכה: ג׳. עור כדי לעשות קמיע כול׳. אית תניי תני. כדי ליתן על הקמיע. מאן דאמר. כדי לעשות קמיע. בהין רכיכה. ומאן דאמר. כדי ליתן על הקמיע. בהין קשייא. קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין שהיא שמע ישראל. הדא דאת אמר. בקולף פני העור. ברם בהין דוכסוסטון. כדי לכתוב שתי פרשיות שבמזוזה. דיו. הוציא דיו. אם בקולמוס. כדי לכתוב שתי אותות. אם בכלי צריך יותר. תמן תנינן. כמה יהא במים ויהיה בהם כדי הזיה. רבי ירמיה בעי. לא מסתברא. אם בכלי צריך יתיר. כוחל כדי לכחול עין אחת. אמר רבי בון בר חייה. שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ויוצא לשוק. אמר רבי אבון. אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן. אלא שכן אשה חוששת אחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק. אמר רבי מנא. מה תנא. חוששת. אלא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חבירתה ויוצא לשוק. לבבתיני באחת מעיניך. רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה. שכן אשה סומה באחת מעיניה וכוחלת חבירתה ויוצא לשוק. זפת וגפרית כדי לעשות נקב. רבי יוסי בר חנינא אמר. במזניק שנו. שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. תני רבי חייה. כדי ליתן על פי סדק קטן.