תלמוד ירושלמי שבת פרק טז הלכה ג

משנה: מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה. כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת. רבי יוסה אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות: הלכה: רבי בון בר חייא בשם רבי בא בר ממל. דרבי נחמיה היא. דאמר. אינן ניטלין אלא לצורך. אמר רבי יוסה. טעמון דרבנן תמן. כל מה שיש בבית מן המוכן. ברם הכא אם אתה אומר כן אף הוא מציל מן היום למחר. מתניתא דרבי הונדקס דאמר. לעולם מצילין מזון שלש סעודות. תיפתר בשנפלה דליקה בלילי שבת עד שלא אכלה. ביום הכיפורים מאי איכא למימר. על דעתהון דרבנן לא יציל כלום. כל עמא מודוי שמצילין מזון סעודה אחת מפני הסכנה. תני. מצילין לחולה ולקטן בבינונית. ולרעבתן כדי מזונו. מערבין לחולה ולקטן כדי מזונו. ולרעבתן בבינונית. תני. אין מערימין. רבי יוסי בירבי בון אמר. מערימין. אית תניי תני. מציל ואחר כך מזמן. אית תניי תני. מזמן ואחר כך מציל. מאן דמר. מציל ואחר כך מזמן. כמאן דמר. מערימין. ומאן דמר. מזמן ואחר כך מציל. כמאן דמר. אין מערימין. תני. אף מכבין להציל. מתניתא דרבי שמעון דאמר. אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. תני. אף מטמאין להציל. והתני. בכל קודש לא תגע. לרבות התרומה. היא תרומה היא מעשר שיני. מאי כדון. ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול. תני. כשם שמצילין מן הדליקה כך מצילין מיד הגייס ומיד הנהר ומיד המפולת ומיד כל דבר שאובד.