תלמוד ירושלמי שבת פרק טז הלכה ב
משנה: מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוכן מעות. ולאיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש. בן בתירה אומר אף למפולש: הלכה: מתניתא בשאינו טפול לו. אבל אם היה טפול לו כגופו הוא. ניחא תיק הספר עם הספר. תיק תפילין עם התפילין. רבי חגי בשם רבי זעירא שמע לה מהדא. חונה מלאך יי סביב ליריאיו ויחלצם. וכן הוא אומר. באדין גובריא אילך כפיתו בסרבליהון וגו׳. אף על פי שיש בתוכו מעות. ייבא כיי דמר רבי יעקב בר אחא אמר חיננא קרתיגנאה בשם רבי הושעיה. דיסיקיא שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה. ולאיכן מצילין אותן. למבוי שאינו מפולש. הא למפולש לא. בכל אתר את אמר. אין המהלך כמניח. וכא את אמר. המהלך כמניח. אלא בזורק. תמן את אמר. הזורק פטור. וכא את אמר. הזורק חייב. רבי חזקיה בשם רבי אחא. בשלא עיריבו אנן קיימין. בן בתירה כרבי יהודה. דתנינן תמן. גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין.
