תלמוד ירושלמי שבת פרק יא הלכה ג

משנה: הזורק ארבץ אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ והזורק בארץ ארבע אמות חייב. זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב: הלכה: ג׳. מתניתין בשאין שם חור. אבל אם יש שם חור מחלוקת רבי מאיר וחכמים. על דעתיה דרבי מאיר. בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. על דעתון דרבנן. אם יש בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. ואם לאו אין את רואה את הכותל כגמום אלא כסתום. רב חסדא אמר. במודד לוכסן. ואין סופה לירד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. רבי חגי בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן. אמר ליה. תמן זרעים נהנין מן המדריגה. ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר. כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנין מן המדריגה. יאות. רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בשהיה המקום מונדרן. כהדא דתנינן. זרק חוץ לארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות חייב. אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. והיא שנחה.