תלמוד ירושלמי שבת פרק יא הלכה ו
משנה: הזורק ונזכר עד שלא תצא מידו קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור. זרק לעשות חבורה בין באדם בין בבהמה ונזכר עד שלא נעשית חבורה פטור. זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה. תחילתן שגגה וסופן זדון תחלתן זדון וסופן שגגה פטורין עד שתהא תחילתן וסופן שגגה: הלכה: ו׳. כיני מתניתא. והזיד. וקשיא. אילו ירה חץ להרוג בו את הנפש והתרו בו וחזר בו. שמא כלום הוא. הוי סופך מימר. והזיד. רבי יוסי בן חנינה אמר. בשוגג בלא תעשה. ובמזיד בלא תעשה. רבי יהושע בן לוי אמר. בשוגג בהיכרת. ובמזיד בהיכרת. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יהושע בן לוי. את יי הוא מגדף ונכרתה. הגע עצמך. אפילו מזיד בהיכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. השוגג בחלב ומזיד בחטאת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. תני. אין מתעסקין לא בחלבים ולא בעריות. המתעסק בשבת פטור. בחלבים ובעריות חייב. היך עבידא. אמר. הרי אני קוצר חצי גרוגרת. וקצר כגרוגרת פטור. הרי אני אוכל חצי זית. ואכל כזית חייב. הרי אני מתחמם בה. והערה בה חייב.
