תלמוד ירושלמי שבת פרק יח הלכה א

משנה: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש. אבל לא את האוצר. מפנין תרומה טהורה ודמאי ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והתורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעניים. אבל לא את הטבל ולא את מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו. לא את הלוף ולא את החרדל. רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים: הלכה: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות כול׳. רבי זעירא שאל לרבי יאשיה. כמה הוא שיעור הקופות. אמר ליה. נלמוד סתום מן המפורש. דתנינן תמן. בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה. תמן תנינן. המוציא יין כדי מזיגת הכוס. רבי זעירא שאל לרבי יאשיה. כמה הוא שיעור הכוסות. אמר ליה. ילמוד סתום מן המפורש. דתני רבי חייה. ארבע כוסות שלפסח ישנן רביעית יין איטלקי. מהו לפנות מן האוצר כסדר הזה. נישמעינה מן הדא. ושוין שלא יגע באוצר. אבל עושה הוא שביל ונכנס ויוצא. אית תניי תני. מטלטלין את הדימוע. אית תניי תני. אין מטלטלין. אמר רבי לעזר. מאן דאמר. מטלטלין. במדומע בתרומה טהורה. ומאן דאמר. אין מטלטלין. בתרומה טמיאה. ובאותו שיש בו כדי להעלות. אבל באותו שאין בו כדי להעלות לא. מאן תנא. מטלטלין. רבי אליעזר. דתנינן. רבי אליעזר אומר. סאה שנפלה היא סאה שעלת. אמר רבי אלעזר. אדם עומד מערב שבת ואומר. הרי זו תרומה למחר. ואין אדם עומד בשבת ואומר. הרי זו תרומה למחר. רבי יוסי בירבי בון אומר. אין אדם עומד ערב שבת ואומר. הרי זו תרומה למחר. מתניתא פליגא על רבי יוסי בירבי בון. לגין טבול יום ומילאהו מן החבית מעשר טבל. אם אמר. הרי זו תרומה למחר משתחשך הרי זו תרומה למחר. אם אמר. הרי זה עירוב. לא אמר כלום. פתר לה לשעבר. והתני. רבי חייה אומר. אית לך מימר לשעבר. חזר בו רבי יוסי בירבי בון מהדא. מאי כדון. מכבר לכשאפרישנה. הגע עצמך שהיתה תרומה טהורה. מכבר לכשאוכלינה. הגע עצמך שהיתה תרומה טמיאה. מכבר לשאניחנה בזוית. תני. מטלטלין אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמיאה. אמר רבי זעירה. הדא אמרה. טבל שיש עליו. תני. מותר לטלטלו. כיצד עושה. נותן עיניו במקצתו ואוכל השאר. תני. מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים. ואת החצב מפני שהוא מאכל צבאים. ואת הזכוכית מפני שהוא מאכל נעמיות. אמר רבי נתן. אם כן יטלטלו הזמורות מפני שהפילין אוכלין אותן. רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים. מה אנן קיימין. אם בשיש לו מאותו המין ואותו המין מצוי בשוק. דברי הכל מותר. אם בשאין לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק. דברי הכל אסור. אלא כי נן קיימין. בשיש לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק. רבנן אמרין. מכיון שאין אותו המין מצוי בשוק כמי שאין לו מאותו המין. ורבן שמעון בן גמליאל אמר. מכיון שיש לו מאותו המין כמי שאותו המין מצוי בשוק. אמר רבי זעירה. לא אתיא אלא כרבי חנינא. דאמר. עולין היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו. בררו לכם חלוקי אבנים ואתם מותרין לטלטלם למחר. אמר רבי יוסה. שנייא היא הכא שהוא ככסא.