תלמוד ירושלמי שקלים פרק ב הלכה ג

משנה: המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה. ובית הלל אומרים מותרן חולין. שאביא מהן שקלי שוין שמותרן חולין. אילו לחטאת שוין שהמותר נדבה. שאביא מהן חטאתי שוין שהמותר חולין: אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת. אלא של שקלים יש להן קיצבה ולחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר אף לשקלים אין להן קיצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעים בקשו לשקול דינרין. אמר רבי שמעון אף על פי כן יד כולם שווה. אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש: הלכה: המכנס מעות כול׳. רבי יוסה בשם רבי לעזר. מה פליגין. במכנס פרוטרוט. אבל באומר. אילו [לשקלי]. כל עמא מודיי שהמותר נדבה. רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר. מה פליגין. במכנס פרוטרוט. אבל באומר. אילו. כל עמא מודיי שהמותר חולין. אמר רבי חזקיה. מתניתא מסייעא לרבי ביבי. [דתנן.] אמר רבי שמעון. מה בין שקלים לחטאת. אלא שהשקלים יש להן קצבה ולחטאת אין לה קיצבה. מה אנן קיימין. אם באומר. שאביא מהן שקלי. כל עמא מודיי שהמותר חולין. אם באומר. שאביא מהם חטאתי כל עמא מודיי שהמותר נדבה. אלא כן אנן קיימין. באומר. אילו שקלים. על ידי שקצוותן מן התורה. מותרן חולין. חטאת על ידי שאין קצבתה מן התורה. מותרה נדבה. מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש. פתר לה במכנס פרוטרוט כבית הלל. והא תנינן. מותר שקלים חולין. פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הלל. והא תנינן. עשירית האיפה [חולין]. עוד הוא פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הלל. המפריש שקלו וסבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב. לא קדש. המפריש שנים וסבור שהוא חייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד. אותו השיני מה את עבד ליה. [נשמעינה מן הדא. הפריש חטאתו] סבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב. לא קדשה. הפריש שתים וסבור שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת. אותה השנייה מה את עבד לה. (באומר) [אלא רועה. הכא נמי אלו לנדבה. היאך אתה אומר] אילו. שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות. דינרין. חזרו לשקול סלעים. כשמוען. חזרו לשקול טיבעין. פלגי סילעין. ביקשו לשקול דינרין. קרטין. ולא קיבלו עליהן. מן הדא. והעמדנו עלינו מצות לתת שלשית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו. רבי חלקיה בשם רבי אחא. מיכן שאדם צריך לשלש שקלו שלשה פעמים בשנה. מיכן שאין מטריחין על הציבור יותר משלשה פעמים בשנה. אמר רבי אבין. מיכן לשלש סאין. מיכן לשלש קופות. מיכן לשלש אפרשות. כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו׳. רבי יודה ורבי נחמיה. חד אמר. לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל. וחרנה אמר. לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין. רבי יהושע בירבי נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכיי. לפי שעיברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרת גרה. רבי ברכיה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהא כל אחד ואחד [פודה את] בנו בכורו בעשרים כסף. רבי פינחס בשם רבי לוי. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע.