תלמוד ירושלמי שקלים פרק ח הלכה ב

משנה: פרוכת שניטמאת בולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד. ואת שניטמאת באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל מפני שהיא צריכה הערב שמש. אם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבא כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה: רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שמעון בן הסגן פרוכת עוביה טפח על שבעים ושתים נימים נארגת על כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין. ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים ומשמונים ושתי רבוא היתה נעשית. ושתים עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה: הלכה: אילו אמר חוט. אחד. כפול. לשנים. שזור. לשלשה. משזר. לששה. ארבע מיכן. הא עשרים וארבעה. תני. שלשים ושנים. אילו אמר חוט. אחד. כפול. לשנים. שזור. לארבע. משזר. לשמונה. ארבעה מיכן. הא תלתין ותריי. תני. ארבעים ושמונה. אילו אמר חוט. אחד. כפול. לשנים. קליעה. לשלשה. שזור. לששה. משזר. לשנים עשר. ארבעה מיכן. הא ארבעין ותמניא. כתוב אחד אומר. מעשה רוקם. וכתוב אחר אומר. מעשה חושב. מעשה רוקם. פרצוף אחד. מעשה חושב. שני פרצופות. רבי יודה ורבי נחמיה. חד אמר. מעשה רוקם ארי מיכן וארי מיכן. מעשה חושב. ארי מיכן וחלק מיכן. וחורנה אמר. מעשה רוקם. ארי מיכן וחלק מיכן. מעשה חושב. ארי מיכן ונשר מיכן. (תני.) בשמונים ושתים ריבוא היתה נעשית. רבי יצחק בר בסנא בשם שמואל. גזומא. תמן תנינן. פעמים עליו כשלש מאות כור. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. גזומא.