תלמוד ירושלמי שקלים פרק ח הלכה א

משנה: כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורין חוץ משל שוק העליון דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר בשאר כל ימות השנה שבאמצע טמאין שבצדדין טהורין. ובשעת הרגל שבאמצע טהורין שבצדדין טמאין שמפני שהמועטין מסתלקין לצדדין: כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין ודרך עליה טהורין שלא כירידתן עלייתן דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר כולן טהורין חוץ מן הסל והמגריפה המיוחדין לקברות: סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד. בשלשה עשר שונה ומטביל. קופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל. חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד. בחמשה עשר שוחט בה מיד. נמצאת קשורה לסכין הרי זו כסכין: הלכה: כל הרוקין כול׳. רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי. קצרן שלגוים היה שם. אמר רבי חנינה. ערודות היו נוחרין בירושלם והיו עולי רגלים משתקעין בדם עד ארכובותיהן. [ובאו לפני חכמים ולא אמרו להם דבר.] רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינה. קצרן שלגוים היה שם. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה בפרדה משלבית רבי שמתה וטיהרו את דמיה משם נבילה. רבי אלעזר שאיל לרבי סימון. עד כמה. ולא אגיביה. שאיל לרבי יהושע בן לוי. אמר ליה. עד רביעית טהור. יותר מיכן טמא ובאש לרבי לעזר דלא חזר ליה רבי שמעון שמועתא. רב ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא. אמר ליה רבי יצחק בר ביסנא. עד רביעית טהור. יותר מיכן טמא. ובעט ביה. אמר ליה רבי זריקן. בגין דהוא שאל לך את בעיט ביה. אמר ליה. [בגין] דלא הוות דעתי בי. דאמר רבי חנין. והיו חייך תלויים לך מנגד. זה שהוא לוקח לו חטים לשנה. ופחדת לילה ויומם. זה שהוא לוקח מן הסידקי. ולא תאמין בחי‍יך. זה שהוא לוקח מן הפלטר. ואנא סמיך לפלטירא. מאי כדון. העיד רבי יהושע בן פתירא על דם נבילות שהוא טהור. מהו טהור. טהור מלהכשיר. הא לטמות מטמא. תמן תנינן. דם השרץ מטמא כבשרו. מטמא ואינו מכשיר. ואין לנו כיוצא בו. אין לנו כיוצא בו שיעור טומאתו. אבל דמו מטמא כבשרו. אמר רב יוסף. מאן דאמר טמא. כרבי יהודה. ומאן דאמר טהור. כרבי יהושע בן בתירה. אמר ליה רב אבודמא נחותא. ויאות. רבי יודה מודייניה דנשייא הוה. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. לא גזרו על הרוקים שבירושלם. [הא איתמר] עליה. רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי. קצרן שלגוים היה שם. בשאר ימות השנה הטמאים מהלכין שיבולת והטהורין מהלכין מן הצד. והטהורין מהלכין סתם והטמאים אומרים להם. פרושו. בשעת הרגל הטהורין מהלכין שיבולת והטמאין מהלכין מן הצד. והטמאים מהלכין סתם והטהורין אומרין להן. פרושו. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא גזרו על הכלים שבירושלם. מכיון שנמצאו דרך ירידה לבית טבילה נעשו הוכיח. אבא שאול היה קורא אותן צפורן. מאן דאמר צפורן. שהוא דומה לציפורן. מאן דאמר מריצה. שהיא מריצה את האבן [לבית הקברות.] תני. הסכין קשורה לו הרי זו כמותה.