תלמוד ירושלמי תענית פרק א הלכה ח

משנה: עברו אילו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבניין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום. היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן. יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה שנאמר הלוא קציר חטים היום. הלכה: אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בבניין שלשמחה. אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובוניהו. שמואל אמר. כותלא דגנאי ביה. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסא רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר. שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. אלהים מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. וכא הוא אמר הכין. אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה. אפילו כן לא קיימה. (בשאילת שלום) [הלכה ט׳.] לא כן תני. אין שואלין בשלום חבירים בתשעה באב. אבל משיבין את ההדיוטות בשפה רפה. לימים שבנתיים נצרכה. יצא ניסן הגשמים סימן קללה. אמר רבי יוסי בירבי בון. ובלבד ניסן שלתקופה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הדא דת אמר. בשלא ירדו להן גשמים מכבר. אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הן.