תלמוד ירושלמי תענית פרק ג הלכה א

משנה: סדר תעניות האילו האמור ברביעה הראשונה. אבל צמחים ששנו מתריעין עליהן מיד. וכן שפסקו גשמים מגשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת: הלכה: סדר תעניות האילו האמור כול׳. אי זהו מיד שלהן. רב אמר. שיני וחמישי ושיני. שנו בשיני. מהו להתריע עליהן בחמישי. רבי זעורה שמע לה מן הדא. ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני יי אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. וכאן מכיון שנתנו בית דין נפשן לעשות כמי שעשו. תני. כשם שמתריעין עליהן בשאר ימי שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים. מהו מפני פרנסת אחרים. חברייא אמרי. מפני פרנסת גוים. רבי זעורא אמר מפני פרנסת חשודים. אתייא דרבי זעורה כרבי. ודחברייא כרבי פינחס בן יאיר. דרבי זעורה כרבי. חד ספר הוה חשיד על פירות שמיטתא. אייתוניה גבי רבי אמר לון. ומה יעביד עליבא ובגין חייו הוא עבד. ודחברייא כרבי פינחס בן יאיר. רבי בעא מישרי שמיטתא. סלק רבי פינחס בן יאיר לגביה. אמר ליה. מה עיבוריא עבידין. אמר ליה. עולשין יפות. ומה עיבורייא עבידין. אמר ליה. עולשין יפות. ידע רבי דלית הוא מסכמא עימיה. אמר ליה. מישגח רבי מיכול עימן פטל ציבחד יומא דין. אמר ליה. אין. מי נחית חמא מולוותא דרבי קיימן. אמר. כל אילין יהודאיי זיינין. איפשר דלא חמי סבר אפויי. מן כדון [שמעון קליה.] אזלון ואמרון לרבי. שלח רבי בעי מפייסתיה. מטון ביה גבי קרתיה. אמר. בני קרתי קורבין לי. נחתון בני קרתיה ואקפון עלוי. אמרון לון. רבי דו בעי מפייסתיה. שבקוניה ואזלון לון. אמר. בני דילי קורבין לי. נחתת אישתא מן שמייא ואקפת עלוי. חזרון ואמרון לרבי. אמר. הואיל ולא זכינן מישבע מיניה בעלמא הדין. ניזכי ונשבע מיניה לעלמא דאתי.