תלמוד ירושלמי תענית פרק ב הלכה יד

משנה: אין גוזרין תענית בראשי חדשים בחנוכה ובפורים. ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל. אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה הוא שאין משלימין. וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת: הלכה: כמה היא התחלה. רבי בא אמר. אחת. רבי יוסה אמר. שתים. וכן נפק עובדא כהדא דרבי בא. ובמה קורים. רבי יוסה אמר. קורין ברכות וקללות. אמר ליה רבי מנא. בגין מודעתין דהוא תעניתא רביעין על מעיהון. ולא ידעין דהיא תעניתא. אמר ליה. להודיעך שקורין ברכות וקללות. רבי יודן קפודקייא אמר קומי רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי. קורין בראש חודש. קם רבי יוסה עם רבי יודה בר פזי. אמר ליה. אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא. אמר ליה. אבא לא אמר כן. אלא בעייני טב. על ידי דאינון ידעין דהיא ריש ירחא הן קורין בראש חודש. ושאר כל המקומות קורין ברכות וקללות. תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד. כדי שלא ייכנס לשבת מעונה. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. מתענה ומשלים. רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא בשם רבי אימי בר יחזקאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מתענה ומשלים. ולמה לא אמר. הלכה כרבי יוסה. אית תניי תני ומחלף דברי חכמים. רבי זעורה בשם רב חונה. ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים. כהדא רבי ביבי הוה יתיב קומי רבי יסא. בעא מילף מיניה הדין עובדא. אמר ליה. נימטי בייתא ציבחד. אמר ליה. רומשא הוא. אמר ליה. אית בתענה. אמר ליה. אית גבי תורמוסין. אמר ליה. ומשלימין כרבי יוסי.