תלמוד ירושלמי תרומות פרק א הלכה ב

משנה: אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ובית הלל אומרים אין תרומתו תרומה. הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכין. רבי אילא בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט. מהו מפני גזל השבט. אמר רבי חנניה מפני הטורח. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא. הגע עצמך שהיתה שבלים. עד כאן קשי. רבי חנינא רבי מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי שמן ואינו תורם אלא לפי זתים. הגע עצמך שתרם לפי שמן. כדון עבד כן זמן חורן לא עבד כן. ולא עוד אלא דחבריה חמי ליה ואומר זה מתכוין לרבות ואני איני מתכוין לרבות. חזקיה אמר לא אמרו אלא זתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא. אמר רבי יוחנן לא שנייא היא אלא זתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים. חברייא בשם רבי יוחנן ואפילו על אתר. רבי חנניה רבי אימי בשם רבי יוחנן דברי בית שמאי נעשה כאומר הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן. רבי חנניה סבר מימר במינו. אמר ליה רבי זעירא לא תקבל עליך כן. מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן. אמר רבי חנינה נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף. אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין. תנינן תמן אין תורמין מן הטמא על הטהור. תני בשם רבי יוסי ואם תורם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי. מה אמר רבי יוסי הכא ומה אין תמן שכולו הפסד לכהנים את אמר מה שעשה עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כל שכן. אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרם בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן. ובית הלל אומרים אין תרומתן תרומה. מחלפה דרבי יוסי. תמן הוא אמר מה שעשה עשוי. וכא הוא אמר אין תרומתן תרומה. תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. אבל זתים על השמן וענבים על היין מצויין הן. ואם אמר כן אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זתים על השמן וענבים על היין.