תלמוד ירושלמי תרומות פרק א הלכה ג

משנה: אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההבקר ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שניפדו ולא מן החייב על הפטור ולא מן הפטור על החייב ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ומפירות חוצה לארץ על פירות הארץ ואם תרמו אין תרומתן תרומה. הלכה: רבי יוחנן בשם רבי ינאי זה אחד משלשה מקריות מחוורין בתורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו. יצא הבקר שידך וידו שוין בו. היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר ולא כבר תניית הן כולהון. כן היא מתניתא ולא מפירות שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש ואם תרם אין תרומתו תרומה. על דעתיה דחזקיה במחלוקת. על דעתיה דרבי יוחנן דברי הכל.