תלמוד ירושלמי תרומות פרק י הלכה ב

משנה: הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה רבי מאיר אוסר ורבי יהודה מתיר. רבי יוסי מתיר בשל חטים ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות. תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותר שאין טעם כמון אלא ריח כמון. הלכה: אמר רבי זעירא בעון קומי רבי ינאי נתנו על פי מגופת חבית מהו. אמר לון יגיד עליו ריעו. מהו יגיד עליו ריעו. אמר רבי יוסי כהדא דתנינן תמן חבית מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות. כמה דאת אמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחביות. והכא והוא שתהא ככר נוגעת במגופה. אמר רבי מנא ומינה כמה דתימא והוא שיהו משקין נוגעין בחביות עצמה. ואף הכא והוא שתהא ככר נוגעת במגופה עצמה. מילתיה אמר אפילו בצוננת. אמר רבי בא בצוננת הוה עובדא. והא תנינן חמה. אמר רב חסדא שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר. כמה רבי שמעון בן לקיש מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות דלא כרבי יודה. אלא רבי שמעון בן לקיש אמר מים עושין פירות וחסירין ומשקין עושין פירות ואינן חסירין. רבי יהודה אומר אין משקין עושין פירות כל עיקר. ומה דאמר רבי יוחנן כשהיינו הולכין אצל רבי הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה היו נותנין חמטתינו על גבי קבוטין של מורייס והיו טועמין בה טעם מורייס דלא כרבי יודה. מהלימין היו. ואין אסור משום גזל בעל הבית. נוטלין היו רשותו של בעל הבית. חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין חיטין שואבות כך אין השעורים שאבות. שעורים מלמטן וחיטים מלמעלן כשם שהשעורים שואבות כך החיטים שואבות. מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד. רב ירמיה אמר בשם רב אסור. ושמואל אמר בשם לוי מותר. פליגא מתניתין על רב. אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות. לא אמרו אלא מפני התערובות. הא שלא מפני התערובות לא. מי צתרי רב אמר אסור ושמואל אמר מותר. אייכל שמואל לרב מי צתרי. הדין טוויה רב חייה בר אשי בשם רב משגר ליה בחרותה.