תלמוד ירושלמי תרומות פרק י הלכה א

משנה: בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר. אם חיתכו בנותן טעם. ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם. רבי יהודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמה. תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסורה. שעורים שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מותרין. הלכה: בצל שנתנו לתוך עדשים כו׳. רבי חזקיה רב אחא בשם רבי בא בר ממל מתניתין בשהוציאו עדשים מימיהן שעדשים צופדות אותו שלא יבלע. וכמה דאת אמר עדשים צופדות אותו שלא יבלע. ודכוותה עדשים צופדות אותו שלא יתן. מתניתין בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשין של תרומה. אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשין של חולין לא בדא. ביבש אבל בלח אסור. בבצל אבל בקפלוטות בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור. העביר פטומתו כמחותך הוא. היו שנים שלשה קטנים כמחותכין הן. הדא דתימר בשאין קליפתו החיצונה כדי ליתן טעם. אבל אם יש בקליפה החיצונה כדי ליתן טעם אסור. תמן תנינן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון. אמר רבי הושעיה מתניתין דלא כרבי יודה דתנינן רבי יודה מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה. רבנין דקיסרין בעיין. והדא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יודה. מודי רבי יודה בבצל של הקדש ומודה רבי יודה בבצל של עבודה זרה. תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסורה. תני רבי יוסי מתיר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר. כמה דרבי יוסי אמר תמן אין חימוצו חימוץ ברור. כן הוא אומר הכא אין תבשילו תבשיל ברור. כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר. אמר רבי שמעון בן לקיש מה פליגין בשהשביח ואחר כך פגם. אבל פגם ואחר כך השביח אף רבי מאיר מודה. רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פגם היא השביח. היא השביח היא פגם היא המחלוקת. תמן תנינן שעורים שנפלו לתוך בור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין. הדא מתניתין מה היא. רבי יוחנן אמר במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל. רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא הכא. רבי יוחנן במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל.