תלמוד ירושלמי תרומות פרק י הלכה ה

משנה: דג טמא שכבשו עם דג טהור וכל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזי ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור. רבי יהודה אומר רביעית בסאתים. רבי יוסי אומר אחד מששה עשרה שבו. חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן. העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. הלכה: תני רבי יודה בר פזי דבר דליה דג טהור טפל שכבשו עם דג טמא מליח אסור. והתני רבי חייה מדיחו ומותר. אמר רבי מנא מאן דאמר מותר בשכבשן שתיהן כאחת. מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה. תדע לך שהוא כן דתנינן או במי תרומה אסור לא בשכבשן זה אחר זה. וכל גרב שמחזיק סאתים. כמה סאתה עבדא עשרה וארבעה לוגין. וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין. וכמה ליטרא עבדא מאה זינין נמצא כל זין וזין אחת מתשע מאות וששים. הורי רבי יוסי בי רבי בון בעכברא חד לאלף. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה רובע ציר בסאתים ציר. והלא אין ציר דג טמא [מציל]. אמר רבי אבהו חשבית יתה קרוב למאתים. רבי אילא בשם רבי שמעון בר חייה רובע ציר בסאתים דגים וציר. אתא עובדא קומי רבי יאשיה והורי כן. ותני כן במה דברים אמורים בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה. אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו אפילו יותר מכסדר הזה מותר. על ידי עילה גבונתה איקלקלת. שאל רבי חגיי לרבי בא בר זבדא אמר ליה דבר של רבים אינו נאסר. רבי יעקב בר זבדי אמר רבי יצחק שאל ואילין אגרתא לא גייס לוקס כתיב בהן ואת אמר על ידי עילה. העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. מהו טהור טהור מלהכשיר. הא לטמא אפילו כל שהוא מטמא.