גדר מלאכה
גדר מלאכה מה"ת
בשבת גדר מלאכה הוא כל שמתקין איזה דבר ומזה אנו שובתים ביום הזה כמו ששבת הקב"ה ממעשה בראישות משא"כ ביו"ט איסור מלאכה הוא כדי שיהא מחשבתו פנוי לקדשת היום לדבק ברחניות
צורת המלאכה
כדי שיתחייב האדם בעשית המלאכה צריך שיעשה בצורת אותה המלאכה, שאל"כ אינו נופל עליו 'שם' של מלאכה
יש מלאכות שיש להם התיר של שינוי שהכוונה הוא שבאותו מלאכות כשיעשה בשינוי תו אינו בצורת המלאכה
תיקון
מלאכה שאסרה תורה אינו רק כשמתקין איזה זה דבר וזה ילפינן ממשכן ש'מלאכה' הנאמרה במשכן הוא רק שתיקון איזה דבר
מתקיים
מתקיים תלוי בהרבה דברים, באיכות התיקון אם יכול להתקיים, במקום שעשוה בו התקיון יהא מתקיים בו, מהחומר שעושה בו התיקון אם הוא עומד להתקיים, בדעת האדם שיהא דעתו להתקיים שם
עשוי להתקיים לעולם = אסור מה"ת
כדי שיהא איסור תורה בעינן שיהא עומד להתקיים מצד כל צדדים שמתקיים התיקון לעולם
עשוי להתקיים לזמן = אסור מדרבנן
אם מצד אחד מהצדדים נעשה רק להתקיים לזמן נעשה איסור דרבנן
עשוי להתקיים ליום אחד = מותר לכתחילה
אם מצד אחד מהצדדים נעשה רק להתקיים ליום אחד מותר לכתחילה
מצד המקום שעשוה בו התקון יהא מתקיים בו,
מצד ההחומר שעושה בו התיקון אם הוא עומד להתקיים,
אם מצד אחד מהצדדים נעשה רק להתקיים ליום אחד מותר לכתחילה
מצד דעתו של אדם שיהא דעתו להתקיים שם,
וזה פשוט דאם המצד המציאות מוכח שהוא להתקיים מצד שכך הוא דרך העולם אז אינו תלוי בדעתו כלל אלא אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם וגם לקולה אמרינן דבטל דעתו דאם מצד המציאות מוכח שהוא רק ליום אחד ובדעתו שיתקיים כך לעולם אמרין בטלה דעתו אבל באופן שאין הוכחא מצד המציאות שהוא להתקיים אז הוא תלוי בדעת האדם הפרטי להכריע אם הוא בדעתו שיתקיים לעולם / לזמן / ליום אחד
מצד באיכות התיקון אם הוא תיקון חשוב
- כלים / קרקע
- מלאכת אומן / מלאכת הדיוט
תיקון אחר תיקון
שיעור חשוב
שיעור שאינו חשוב כלל – לא הוי בכלל בגדר מלאכה ומותר
- מיזוז עפר כל שהוא אינו חורש
- הוצאה עפר שעל מנעליו
- לילך סמוך לנר דלוק ותנדנוד האש
חצי שיעור
שיעור
כוונה
דבר שאינו מתכווין
מלאכה שאינו צריכה לגופא
דרך מלאכה ולא דרך שימוש
הצד השוה מל"ט מלאכות הוא שעושה פעולה להכשיר איזה דבר ממצב שאינו ראוי לשימוש למצב הראוי לשימוש וזהו יסוד השבת קודש: 'הכונו את אשר יביאו' שהכל יהי' כבר מוכן ערב שבת, ולכן דברים שהם כבר במצב שימוש האדם ואין צריכין עוד לתיקון קודם השימוש, מותר להתשמש בו בשבת אע"פ שהאדם עושה פעולת המלאכה ממש כגון:
דש – מפרק
- בדש, מפרק הוא רק בשדה ולא בבית
- מפרק בקטן היונק מאמו
בורר
- בורר בדרך אכילה ביד, מיד, אוכל מתוך הפסולת,
טוחן
- טוחן בשיניו יש היתר דרך אכילה
בונה / סותר
- פתיחות וסגירות הדלת וחלון
- בבונה ליישר אברי הולד ע"י בגדים הוי אורחיה (עכ"פ בזמניהם)
- אוהל על צירים
מלבן - כיבוס
- דרך ליכלוך שכך הוא דרך שימוש אם בגד ואינו בכלל במלאכת כיבוס
קושר / מתיר
- וקשר שהוא במקום שעשוי להתיר כל זמן
כותב
- כותב במוח כשלומד דבר חדש
הוצאה
- הוצאה כשמוציא עצמו ובכלל זה גם המלבוש והתכשיטים הם משמשים את האדם ממילא אינו בכלל מלאכת הוצאה
איסור / וגזירות חז"ל
איסור דרבנן פירוש להרחיב גדרי תורה
גזירה -שיש חשש קרוב שיבא לידי איסור תורה = התירו לצורך 6/10
להרחיב איסור תורה צורת המלאה או התיקון
הוא ג"כ בבחינת גזירה שלא יבא לידי איסור תורה מ"מ האיסור הוא במלאכה עצמה
- גדר טוב ורע בבורר
- מכה בפטיש שחז"ל חשבו כתיקון
- מה נחשב כקוצר
- מה נחשב כלש
גזריה אטו דאורייתא
אסרו לעשות דבר המותר שאינו חלק מאותו מלאכה אלא שיש לגזרו מצד שיש סיבה חזק שיבאו לעשות המלאכה
- שמה יחתה
- שמה יטה
- שמא יעלה ויתלוש
עובדא דחול של מלאכה = התירו לצורך 4/10
אסרו לעסוק באותה הדברים שעושין בהם מלאכה כדי שלא יבא לעשות דברים הקרובים למלאכה אע"פ שאין לו שום סיבה או תאוה שיעשה עכשיו המלאכה
- בזורע להשקות מים בגלגל
- לטחון דבר שלא שייך בו טחינה בכלי המיוחד לטחינה
- כלי המיוחד לסרוק שערו אסור
עובדא דחול של הרגשה = התירו לצורך 2/10
- לכבד הבית