צירות המלאכה

לכבות אש

גדר כיבוי

מח' ראשונים מהן גדר של מכבה לתוס' כיבוי הוא רק כשמכחוש האור עצמו ולרא"ש כל שמחסר חומר דלק וכל שכן כשמכחוש עצם האור הוי כיבוי להלכה חוששין לשיטות הרא"ש

צ"ע אם האיסור כיבוי הוא רק בדברים שהם הקצעו לדליקה שכך הם דבר רש"י והבא במשנ"ב ראש סי' רס"ה

תיקון

מה"ת

• שבמציאות מצייר אפר, ובאופן שאין כוונתו לשם ציור אפר עי' מלאכה שאינה צריכה לגופא

מדרבנן

אף בלי שום תיקון במציאות אסור מדרבנן מאחר דקשה לעמוד מהו התיקון ממילא אסרו גם בלי שום תיקון [ואין זה איסור של מלאכה שאינו צריכה לגופא דהתם עשה התיקון במציאות רק שאין כוונתו לשם תיקון זה משא"כ כאן לא עשה כלל במציאות שום תיקון]

• כיבוי גחלת של מתחת אינו מצייר אפר

כוונה

דבר שאינו מתכווין

לפתוח דלת כנגד הנר שהוא קרוב לפסיק רישא

טלת שאחז בו את האור פשטו ומכסה בו ואם כבה כבה שאינו פסיק רישא ומותר לכתחילה ומה שכבר דלוק לגבי זה אינו אלא מונע

וכן ס"ת שאחז בו את האור פשטו ומכסה בו ואם כבה כבה שאינו פסיק רישא ומותר לכתחילה ומה שכבר דלוק לגבי זה אינו אלא מונע

מלאכה שאינו צריכה לגופא

• לכבות אש שחס על הנר / פתילה / שמן / עלעקטיר
• כדי שלא .... תבשילו

מקלקול

גזירת חז"ל שלא יבא לידי כיבוי

שלא יהא נר דלוק בביתו ששמנו הוא חוץ לנר - שמא יסתפק משמן והוי כיבוי

על כל נר לא גזרו דאין ישראל חשוד לעבור על איסור אבל כשהשמן הוא חוץ לנר אז אינו נראה כל כך כמסתפק משמן שבנר וחששו יותר

אופנים שנחשנ כחלק מהנר = ממילא אין איסור

• ביצה המטפטיף לתוך הנר

אופנים שאינו נחשב כחלק מהנר = וממילא אסור להדליק כן

• ביצה המטפטיף לתוך הנר וחיברו לנר

אין נותנים כלי אם מים תחת הנר לקבל הניצוצות

שמא יגבע הכלי ואז הוי מכבה בידים

במצב דליקה ח"ו

ע"ע פקוח נפש

ע"ע במקום הזיק

ע"ע גרמא ומונע