צירות המלאכה

עושה תיקון אבל אינו צריך לגוף התיקון [מלשאצל"ג] = אסור מדרבנן אבל קל יותר מאיסור דרבנן רגיל

כגון נקב שפעמים עושים להכניס ולהוציא רק שהוא עכשיו מכוין רק להכניס או רק להוציא שזה אינו תיקון מה"ת להתחייב עליה אז הוי מלשאצל"ג מאחר שעושה צורה של מלאכה דאורייתא רק שאינו מכווין לתיקון של תורה ואף להאוסרים מלשאצל"ג מה"ת, במכה בפטיש מודים שהוא רק שבות קל מצד שיסוד מכה בפטיש הוא רק כשמכווין לתיקון והכא אינו מכווין

• לעשות פה להפיס מורסה רק כדי להוציא הליחה שעושה פעולה שוה לצורה של מלאכה של איסור תורה שיש פעמים שהרופאים עושים נקב להוציא הליחה ולהכניס אויר ממילא הנקב שוה בצורה לאיסור תורה אבל אינו מכווין רק להוציא ממילא הוי מלאכה שאינו צריכה לגופה במכה בפטיש והוי שבות קל

תיקון דמכה בפטיש

לעשות תיקון חשוב, הגומר את הכלי

תיקון חשוב מה"ת

לצרף כלי

(מח' אם הוא דאורייתא או מדרבנן)

לקטום 'בכלי' קוץ (לחצוץ בו שיניו), מדבר שאינו מוכן לעשות ממנו קוץ

אופנים שחשוב מוכן לקוץ

• מאכל בהמה נחשב מוכן לכל, וקוץ בכלל
• ואפ' הכניסן סתמא דינו כהכניסן למאכל בהמה

ביד / בכלי

• בכלי אסור מה"ת
• ביד אסור מדרבנן משום דהוי כלאחר יד

לטלוש עלי לולב כדי לעשות ממנו טבעות

להפרמ"ג אסור ולשאר האחרונים מותר

לעשות נקב

להכניס / ולהוציא

להכניס ולהוציא אסור מה"ת

• באדם- כדרך שהרופאים עושים להוציא ליחא ולהכניס אויר, יש בזה תיקון מה"ת
• נקב בלול של תרנגולים שהוא להכניס ולהוציא

או להכניס או להוציא גזירה מדרבנן

איכות הפתח

נקב יפה = אסור מה"ת

• בסכין

נקב סתם = אסור מדרבנן

• נקב ברומח

נקב גרוע שבירה = מותר

• ראש החביות בסייף

איכות הכלי

• כלי רגיל אסור מה"ת
• מסתקא אסור מדרבנן

נקן ישן [אין תיקון אחר תיקון]

נקב חדש או לפתוח סתימה מעליתא = אסור מה"ת

• למטה מן השמרים שכל כובד היין עליו
• סתימה בכלי עץ מח' אם הוא סתימא מעליה או נקב ישן

לפתוח סתימה מפתח ישן מותר לכתחילה [אפי' במקדח] אין איסור תורה

• למעלה מן השמרים
• סתימה בכלי חרס שאינו מהודק כ"כ
• נסתם הברזא מותר ליקח ברזא אחרת להקות על הישן עד שנכנס לתוך החביות

מקשה נייר ליתן בפי הטבעת

להעריך מורה שעות שפסקה מללכת ע"י אנציען

תיקון חשוב מדרבנן – תיקון מנא

לקטום 'ביד' קוץ (לחצוץ בו שיניו), מדבר שאינו מוכן לעשות ממנו קוץ

אופנים שנחשוב מוכן לקוצים

• מאכל בהמה נחשב מוכן לכל, וקוץ בכלל
• ואפ' הכניסן סתמא דינו כהכניסן למאכל בהמה

לשבור ענף מן המכבדות

לטבול כלי חדש מעכו"ם (שצריך טבילה מה"ת)

• מח' אם מותר לטבול, ונקטינן לחומרא כיון שיכול ליתן לגוי במתנה [כיון שהוא לצורך שבת] וגם יכול לעשות בערמה להשאיב בכלי זו מים ממקוה ועלתה לו טבילה אבל לא יברך שאז ניכר שהוא משום טבילה]
• כלים טמאים שצריך טבילה מה"ת אע"פ שבזמן הזה אין נ"מ לשום דין אם הם טמאים או לא

לעשות נקב אינו איסור אלא גזירה ואינו איסור אלא גזירה

לעשות מרזב הוי תיקון מנה

• להניח עלה של הדס בתוך החביות אבל קנה מותר שאינו עושה מעשה בתוך הקנב רק מחברו לחביות משא"כ בעלה עושה מעשה בהעלה עצמה לעשותה כמרזב
• להגביע לבושו כעין מרזב

לפרוש תרומת ומעשרות נראה כמתקן

לעשות חלוק לכרוך הגוד לאחר המילה כדי שלא יחזור העור

להעריך מורה שעות שלא פסקה מללכת ע"י אנציע"ן

גיהץ בגדים וקיפול בגדים כדי שיתפשטו מקמטים

דברים שאינם נחשבים כתיקון כלל

לקטום עצי בשמים כדי להריח

• אבל לא יעשה בכלי שמא יבא לקטום לחצוץ בו שיניו שהוא אסור

לגמור המאכל שיהא ראוי לאכילה

מח' הפוסקים ונקטינן להקל

להדיח כלי ששתה ממנו אינו יהודי

טבילת כלים דרבנן – לא מחזי כלל כתיקון כ"כ

טבילת אדם שמחיוב מותר –משום דנראה כמיקר

• ע"ע איסור רחיצה שנהגו שלא לטבול כלל מאחר דאין אנו נכנסים למים למיקור וממילא תו אין עוד התיר 'משום דנראה כמיקר' אבל על טבילת מצוה בזמנה לא עדיף כ"כ המנהג לדחות טבילת מצוה וסומכינן על סברא 'דנראה כמיקר' אף שאין אנו מקירן בשבת, אבל טבילה שלא בזמנה נהגו לדחות

טבילת אדם שאינו של חיוב אלא מדרבנן לא מחזי כתיקון כלל [כמו טבילת כלים דרבנן]

• טבילת קרי בזמניהם
• וכ"ש טבילת קרי בזמנינו שאינו תיקון כ"כ
• טבילת תוספות קדושה שאין לו טומאה כלל

לעשות סמרטוט לכרוך הגוד לאחר המילה כדי שלא יחזור העור

גזירת מכה בפטיש

לעשות איזה נקב אע"פ שאינו להבניס ולהוציא כלל

אסרו חז"ל לעשות איזה נקב במקום שהדרך לעשות שם פתח אע"פ שאינו להכניס או להוציא כלל שמא יבא לעשות פתח בלול של תרנגולים שהוא להכניס ולהוציא

• לעשות ברזה בחביות להוציא היין אע"פ שהוא רק להוציא אסור שאם מתכווין להוציא עובר על איסור תורה
• לעשות נקב בצד המגופא אע"פ שאם היה מתכווין להכניס ולהוציא לא היה איסור מאחר שהוא נקב ישן אם כל זה אסרו מאחר שהוא במקום שהדרך לעשות שם פתח גזרו שיבא לעשות פתח מן הצד
• גם נקב קטן בחביות אע"פ שלא שייך כלל להכניס ולהציא בנקב זה אם כל זה גזרו אטו שיעשה נקב בחביות להכניס ולהוציא

אם עשה נקב במקום שלא שייך כאן פתח לא גזרו דאינו מכווין לעשות עכשיו פתח ממילא לא שייך לגזור שמא יבא לעשות פתח [שהאדם אינו מדמה אצלו שעוסק עכשיו בעשיות נקב אין לחוש שמא יבא לעשות נקב]

• נקב הנעשה ממילא מבלי כוונה כגון סכין התקוע בחביות וכל כוונתו הוא רק להוציא הסכין אע"פ שהוא פסיק רישא שיתרחב הנקב מותר מאחר שאינו מכווין כלל לפתח אין לחוש שמא יבא לעשות פתח שאינו אלא גזירה וי"א שאסור ככל דין דרבנן שאסור בפסיק רישא
• אדם הנוקב דרך שבירה נקב בכלי אין זה מכוין לפתח רק לעין יפה ולכן מותר להתיז ראש המגופה בסייף ובלבד לא יכוין לעשות פתח פירוש דבכל דלקמן שלא יעשה פתח נאה שאז מוכח שעוסק בפתח ושפיר יש לגזור שמא יבא לעשות להכניס ולהוציא
• אם עושה פתח במקום שאין דרך לעשות פתח כגון למעלה במגופא אמרינן דאינו מכווין לפתח ולא גזרינו שמא יבא לעשות פתח
• וכן אם עושה נקב בדף שאין הדרך לעשות שם פתח או באיזה דבר תלוש כגון לנקב מפה פלעסתי"ק מתוך שעמם מותר משום שלא שייך כאן פתח
• לעשות פה להפיס מורסה רק כדי להוציא הליחה המצערתו שיש לו עכשיו מותר, מאחר שהוא לפעם אחד אינו דומא לפתח [ואע"פ שממילא נעשה גם להוציא לגבי זה הוי מלאשצ"ל שלגבי מכה בפטיש אם אינו מכווין מותר] ולא גזרינן שמא יבא לכווין לפתח
• לעשות פה כדי להוציא הליחה של לזמן מה מח' אם הוא בכלל איסור דרבנן זו ולכך טוב לעשות ע"י עכו"ם כשרוצה שהפתח יתקיים לזמן

שמא יתקן כלי שיר

אסרו להשמיע קול...

אסור לעשות 1פעולה 2בשבת שמשמיע קול משום שמא יתקן כלי שיר ומתחלק לד' אופנים

1משא"כ ע"י פה מותר אפי' שיר שלא שייך כלל הגזירה

2משא"כ אם כבר ערכו מער"ש שיעשה קול בשבת אין איסור מאחר שלא עשה שום פעולה בשבת

קול של שיר בכלי המיוחד לשיר

דינו = אסור כחומר איסור דרבנן רגיל

• לזמר בכינור לא מצינו התיר אפי' לחולה ולא התירו בצורך של 4/10 כגון לחולה ולצורך מצוה רק ככל שבות שאינו מותר רק בצורך של 6/10

דוגמאות

קול של שיר בכלי שאינו המיוחד לשיר

דינו = אסור כחומר של שבות דשבות

• במקום צורך 4/10 כגון לחולה מותר או מצוה שאינו חמור כאיסור דרבנן הרגיל
• והתירו בשינוי כמו שמצינו כמה איסורי דרבנן שהתירו לגמרי בשינוי

דוגמאות

• זומזום לחולה התירו
• לצורך מצוה לחתן ולכלה התירו
• כף על כף [כף הרי הוא ככלי]
• להכות אגרוף באמה בנעימה בתנעות עריבות אסור

קול שאינו של שיר בכלי המיוחד להשמעות קול

אסרו מטעם עובדא דחול על כל כלי המיוחד להשמיע קול אף שאינו קול של שיר שמא יעשה בו כדרך שיר (ואיסור זה קל יותר משבות דשבות אלא הוא כעובדא דחול)

דינו = אסור מטעם עובדא דחול בהשמעות קול

• אינו מכווין מותר ??
• כלי שמשמיע קול המיוחד לשבת מותר מטעם שינו בעובדא דחול
• בשעת הדחק כגון שהתינוק צועק ורצה לשתקו בכלי שמשמיע קול מותר ככל עובדא דחול שמותר בדרגה 1-2 של צורך
• לצורך מצוה שמחת תורה פעמונים על ספרי תורה

דוגמאות

• אין יוצאין בזוג שמשמיע קול
• משחק של תינוקית שמשמיע קול
• טבעת על דלת

קול שאינו של שיר בכלי שאינו מיוחד להשמעות קול

דינו = מותר לכתחילה אע"פ שלמעשה עושה קול

מאחר שכל האיסור בכלי המיוחד להשמעות קול הוא רק משום עובדא דחול ממילא כשאינו מיוחד אין לך שינוי גדול מזה שמותר בעובדא דחול

דוגמאות

• להקיש במפתח על הדלת
• להקיש באגרוף על הדלת
• להקיש אמה על אצבע
• טבעת על הדלת מיוחד לשבת
• שמש בית הכנסת המכה בכלי שאינו מיוחד על השלחן כדי להשקט העם

אסרו ריקוד

דינו = אסור כחומר שבות דשבות

• יש שהתירו לצורך מצוה שמחת תורה / לשמח חתן וכלה

שמא יקטום

זמורה שיש בראשה עקמימות אסור למלאות ממנה אא"כ קשורה בדלי מבעוד יום שמא תהיה ארוכה ויקטמנה

אסור לעשות מרזב מעלה של הדס גזירה שמא יקטום אחרת מקנה ואם יש לו שתים שכבר תלוש לא גזרו עוד שמא יקטום. טעם זה פסק הרמ"א

שמא יעשה מרזב

גזרת שט במים

אסרו חז"ל לשוט שום דבר בנהר גזירה שיעשה חבית של שייטן

גדר שט

• שט הוא רק כשמונח במים ולכן אדם נחשב כשט רק כשרגליו הם עקירים מן הארץ אבל אם הולך במים אין זה שט
• שט הוא רק כשהוא בתוך המים משא"כ כשהוא בתוך הספינה אין איסור שט [אלא משום מראית עין עי' לקמן במראית עין]
• לכאורה להוליך ספינה בידים או ברגלים יש איסור שט על הספינה גופא שמולך הספינה
• שט הוא רק כשהולך ממקום למקום ולכן בספינה שקשור בחבל אע"פ שמתנענע מלמעלמה למטה וקצת לצדדים לא נחשב כשט שאינו הולך ממקום למקום

דוגמאות של דברים

• אדם
• כסמין

גדר נהר - מים שאין להם שפה שאין המים חוזר למקום שהיה אלא הולך לחוץ [דבנהר רגילין לשוט]

נראה כשט

• ליכנס בשבת לתוך ספינה
• אם לן בספינה בער"ש יש מתירין שתו לא נראה כ"כ כשט
• יש מתירין אפי' אם קנה שם שביתה ועשה קידוש ואכל שם מעט שבזה סגי שתו לא יהא נראה כשט

ע"ע איסור רחיצה שנהגו שלא לרחוץ בצונן כלל משום חשש שיבא לשט איזה דבר בתוך הנהר

גזירה שמא יתקע או בנין

למקצת ראשונים אסור ממד מכה בפטיש

OLD פתח מה"ת

מתקיים

• חותלות שאינו מתקיים מצד שאדם זרקן שהם כלי גריע אע"פ שיהי' מתקיים על הכלי אבל מאחר שאדם זרקן חשב אינו מתקיים