32 כותב
צורת המלאכה
שעושה איזה דבר כותב / רושם שמשמיע איזה משמעות, כגון שפה / צורה / סימן
אבל אם יש איזה חפץ ומחליט בדעתו שזה יהא לו לסימן אינו אסור כיון שלא צייר הסימן, רק החליט שזהו סימן לאיזה דבר
- לכתוב בזכרון המחשב אינו צירות המלאכה של כתיבה שאינו נראה לאדם
- לכתוב על מסך של מחשב יש עליו צירות כתיבה אבל לצירך לדין מצד מתקיים
- לקרב ולרחק אותיות אינו צירות המלאכה של כתיבה
- לחתוך מאכל אינו צירות מלאכה של כתיבה שפעולתו נתיחוס אל חיתוך המאכל ולא לכתיבה
- חק תיכות הוי כתיבה לגבי שבת
- הקורע עור כצירות אות הוי כתיבה
- נטל גגו של אות חית ונעשה שני זינין חייב והוא חידוש שהוא בכלל כתיבה
שיתן משמעות
אם עושה איזה מאכל בצורת אות, הוי משמעות של אות.
אם עושה איזה מאכל בצורה (SHAPE), אז תלוי בסברא אם צורה זו הוי משמעות או סתם מאכל שמחותך למידה מסויים אינו נחשב כלל ככתיבה
תיקון
שיעור כתיבה
מה"ת
- שתי אותיות
- אות אחת בסוף הספר
- אות אחת בספר אחד ואות אחד בספר שני מצטרפין לשיעור ב' אותיות שזה שהוא מרחוק מחבירו אינו חסרון בעצם הכתיבה שהרי יכול לקרבו
כתב על גבי כתב
מה"ת
- דיו על גבי סקרא
מדרבנן
- דיו על גבי דיו
- סקרא על גבי סקרא
- סקרא על גבי דיו
איכות הכתיבה שחשוב כתיבה חשובה
אסור מה"ת
- לכתוב בדיו
אסור מדרבנן
- לכתוב במשקין או מי פירות
מתור
- צל משמש שאינו מתקיים רק ע"י כח המהווה לכל רגע אינו כתיבה כלל
כתיבה על דבר העשוי להתקיים
כתיבה המתקיים אינו תלוי בכלל בכוונת האדם אם רוצה בקיומו אלא מעצם הכתב אם הוא עשוי להתקיים
מקום שהכתב עשוי להתקיים = אסור מה"ת
- לכתוב על בשרו שהרי הוא כמו כתיבה על עור שהוא מתקיים רק שבא דבר חיצוני ומבעיר הכתב אבל אינו חסרון בעצם הכתב
מקום שהכתב אינו מתקיים = אסור מדרבנן
- לכתוב על גבי עלי ירקות
מקום שהכתב אינו מתקיים כלל = מתור
- לכתוב באויר
- סימון בדף הספר
כוונה
שימוש
לא מצאתי שום מציאות שיהא שייך שימוש
גזרית שמא יכתוב
- כשאדם שואל דבר מחבירו לא יאמר הלוינו שהוא לשון לזמן מרובה, שהדרך לכתוב כשהוא לזמן מרובה. אלא יאמר השאילנו שמשמע לזמן מיעוט שאז אין חשש שיבא לכתוב.
- לא יהא אדם קפדן בכלל שמתוך כך בא לידי איסור כתיבה כשאחרים שואלין ממנו
גזירות 'שמא יכתוב' דלהלן נחלקו בו הראשונים לרש"י גזירות שמא יכתוב הוא איסור שבות ממש וחמור ככל איסור דרבנן בשבת ואינו כאיסור מקח וממכר שמתירין לצורך שבת וגדריה כמצואו חפצך ולר"ת מותר לצורך מצוה כגון אם אין לו אשה או בנים וגדריה הם כמצוא חפצך (פחות או יותר) ופוסקינן כרש"י שהוא שבות ככל השבותים
- אין דנין דינו ממנות / נפשות / בתולים בשבת שמא יכתוב הדין בכלל זה ג"כ לקבל עדות או לקיים הדין, ענוש וכיוצא בו כגון לתפס להכניס לבית הסוהר דהוי בכלל דין ואפי' אם יברח
- אין מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין שמא יכתוב כתובה
- אין מגרשין שמא יכתוב כתובה
רק בצורך גדול מתירין סומכין על שיטות ר"ת להקל במקום מצוה להכניס אשה כשיש ג' תנאים אילו א' הפסד ממון הואיל וכבר הכינו לסועדה ב' שאין לו בנים ג' דהוי ביוש לכלה ולחתן
ע"ע באיסור מקח וממכר שיש ראשונים שלמדו שהאיסור ג"כ משום גזירה שמא יכתוב – אבל לכו"ע גזירות מקח ומממכר צירתה וגדיריה הם כהאיסור ממצוא חפצך שמתירים לצורך שבת ולצורך מצוה (ולכן כתבנו ביחד אם דינו ממצוא חפצך)