3 קוצר
צורת מלאכה
גדרי קוצר שונה מגדרי זורע, ולא כל דבר שחייב עלה משום זורע יתחייב כשתלשו משום קוצר, והסיבה לכך הוא דזורע תלוי אם פעולתו מועיל לזריעה – יתחייב, אע"פ שלא הצמיח עדיין כלום ואין שום יניקה, כגון נותן חיטים בקרקע בכוונת זריעה, משא"כ קוצר לא יתחייב רק אם 1השריש כבר ומנתקו ממקום גידולו ובכלל זה גם להפסיק איזה יניקה 2שהדרך לזרוע שם
בין ביד ובין בכלי
להפסיק יניקה
להפסיק ינוקה גמורה = אסור מה"ת
להפסיק ינוקה קלושה =אסור מדרבנן
- מעל גבי קרקע להניחו על גבי יתידות
כשאין ינוקה כלל = אם לא ניכור אסור משום מראית עין ואם ניכור מותר
- דבר שאינו נשרש בעפר וניכור שלא השריש עדיין אינו קוצר כלל
- לתלוש מאילן יבש אסור משום דמחזי – אבל לתלוש עשבים יבשים אין איסור שמעיקרה אין כ"כ חיבור שיגזור משום מחזי
תיקון
הדרך לזרוע שם
כשהדרך שצמיח שם [אפי' שלא בכוונה] = אסור מה"ת
- לתלוש מעציץ נקיב חייב משום שהדרך לזרוע שם
- עשבים שעלו על אוזן הכלי חייב משום שהדרך שיצמוח שם
- לתלוש מעציץ שאינו נקוב באופן שזרעים אילו הדרך לזרעם בעציץ שאינו נקוב וצ"ע למעשה
- לתלוש מדבר שגדל על המים או במים שדרך לצמוח שם וחייב
כשאין הדרך לצמוח שם = אסור מדרבנן אטו
- עציץ שאינו נקיב ע"פ רוב אין זורעים בתוכו אלא זורעים בקרקע ואע"פ שלאחר כך מבעירים אותו לעציץ שאינו נקוב מ"מ העציץ אינו מקום הזרעה ולא מחייב על קוצר רק כשהוא הדרך 'לזרוע שם' אבל מדרבנן אסור משום גזריה אינו נקוב אטו נקוב
- פרחים / לולב במים שאין מקום גדילם שם לא מחליף בעציץ נקוב ולכן מותר לכתחילה ליטלם ממים
כוונה
דבר שאינו מתכווין
שלא במתכווין ואינו פסיק רישא מותר ואם הוא קרוב לפסיק רישא אסור
עשבים
קנים רכים
מלאכה שאינו צריכה לגופא
קוצר שאין צריך לדבר הנקצר כגון שעומד בדרך הליכו
מקלקל
דבר שאינו עומד ליקצור כגון אילן נאה בתוך חצירו
מחזי כקוצר
- לתולש כוורת ממקום גידולו
גזירה שמא (יעלה ו)יתלוש
אסרו חז"ל כמה דברים כדי שלא יבא לתלוש ממחובר במתכוין וע"י איסורים אלו יזכור שלא יתלוש
פירות שנשרו בשבת אסרו חז"ל דאם נתיר לו אכילה פירות שנשרו בשבת מעצמם יבא לידי קצירה ממש בשבת
גדר האיסור
אסור לאכול ולהשתמש אבל מותר בהנאה ולבהמתו דדוקא אכילה שהוא להוט אחריה ולתלוש דהוי איסור קל חששו שמא יבא לעשותה ואסור עד מוצ"ש
שאר מחובר שנשרו בשבת שאינו ראוי לאכילה אינו בכלל האיסור
להריח פירות אסרו חז"ל שמא יתלוש הפרי
אבל שאר דברים המחידרים שריחם טוב לא אסרו חז"ל, משום דוקא אכילה יש חשש יותר כמו כן מצאנו בפירות שנשרו
גזירה שמא יקטום
לקשור זמורה שהוא אריכה לדלי למלאות בו [אף באופן שאין איסור מצד השתמשית במחובר כגון שהוא פחות מג'] יש חשש שיקטום הזמורה שיהא נוכה למלאות בו
השתמשות בבעלי חיים כדי שלא יבוא לרכוב על בעלי חיים וכשרוכב יבא לתלוש
צדי צדדים
השתמשות במחובר
אסרו חז"ל שלא ישתמש אדם כלל וכלל במחובר כדי שלא יבא לתלוש מן האילן [במתכוין] ענפים קשים לשימוש אע"פ שאין חוששין שיעבור אדם על איסור תורה במתכוין הכא שאני שהיה דרכם להעלות על אילן משום כמה סיבות ולכך היתה מילתא דשכיחא וגזרו בה יותר
המחובר שאסרו
אסרו אילן חי – ואילן יבש, משום גזירה
- אילן חי = אסרו שהוא מחובר ממש
- אילן יבש בימות הגשמים = איסורו משום מראית עין שאין ניכר כ"כ בין לח ליבש
- אילן יבש אפ' בימות החמה = שיש הבדיל בין חי ליבש אסרו משום לא פליג
אסרו צמחים קשים –ולא רכים
דוקא דברים קשים אסרו השימוש, אבל עשבים או ירקות וגם פירות שהם רכים לא גזרו ע"ז שימוש אטו שיבא לתלוש שאין הדרך לתלוש דברים הרכים משא"כ דברים הקשים הדרך לתלוש
- לכך מותר להשתמש עם ירקות
- אסור להשתמש אם קנים
- קנים שעתידים להקשות ג"כ נחשב כקשה
אסרו אילן גבוה – ולא כשהוא נמוך כקרקע
פחות מג' כקרקע חשיבי ולא גזרו ע"ז שימוש אטו שיבא לתלוש שאין מדמין קרקע וכל הסמוך לה שהיא נמוך – לאילן שהוא גדול
- לקשור זמורה שהוא אריכה לדלי למלאות בו אם הזמורה הוא פחות מג' אין איסור מצד השתמשות במחובר מאחר שהוא פחות מג' ואם הוא גבוה מג' אסור [ע"ע בגזירה שמא יקטום שיש גזירה מיוחד ע"ז]
השתמשות שאסרו
גדר השתמשות
יש ג' דרגת בהשתמשות, וכולם אסירים אבל נ"מ להבנת 'הקנס'
- להניח חפץ על אילן / לעלות ולירד מעל גבי אילן
- להישען או ישיבה על אילן
- ליטול דבר מעל גבי אילן / לקפוץ מהאילן מבלי לנענע אותו
צדדים וצדי צדדים
קנס מיוחד על משתמוש במחובר
אם עלה אדם על אילן במזיד לא ירד כל השבת ובאמת אינו קנס דבלי טעם קנס אסור לו לירד שהרי משתמש עכשיו בשעת ירידתו והוא דרגת ג' בהשתמשות, אלא הקנס הוא דעדפו חז"ל שישאר שם כל השבת שהוא דרגה 2 ולא יעשה דרגה החמור מיניה שהוא דרגה 3 ומינה ילמוד שאין להשתמש באילן כלל, ובשוגג הקילו כדי שלא ישאר שם כל השבת אע"פ שמשתמש יותר
ועל פי זה אם יכול לירד ע"י דרגה 1 ע"י קפיצה מבלי לנענע האילן מותר ולכאורה צריך לירד תיכף ומיד דאינו קנס כפשוטו רק דעדפו חז"ל שיעבור על דרגה 2 מדרגה 3
ועל פי הנ"ל ג"כ פשוט דבשעה שהוא על האילן אסור לו לעלות יותר גבוה על האילן שהרי משתמש עכשיו יותר אם אילן והוא היפך ממה שרצו חז"ל שילמוד מ'קנס' זו שלא ישתמש עוד
ומשום כבוד הבריות ומשום צער נפל למשכב התירו איסור דרבנן ממילא יהא מותר לו לירד
גזירה אטו השתמשות
שלא יניח דבר על גבי אילן בערב שבת כדי שלא יבא ליטלו בשבת