דש

EXTRACTING להוציא דבר מתוך דבר, כשהיה מקודם אחד וכאילו ממציא דבר חדש ע"י פירוק

• מפרק - תולדה דדש
• סחיטה - תולדה דדש

מפרק

שמיסר חלק הרע ליגע לחלק הטוב

צורת המלאכה

מפרק הוא להוציא דבר מתוך דבר, וקודם הפירוק היה אחד וע"י הפירוק כאילו ממציא דבר חדש

פעולת הפירוק

יש אופנים שמגיע לאותו תכלית של פירוק אבל בלי פעולת פירוק

מפרק הוא רק כשנוטל הקליפה משא"כ כשחותך הפרי / קטניות ונוטל מתוכו אין זה מפרק

מפרק הוא כשנוטל אפי' אחד מהקליפות ואינן מברר כלל משא"כ בורר הוא רק כשמברר כל הפסולת

• ולכך אם נוטל כל הפסולת בעינן ג"כ כל תנאי ברירה עי"ש
• ולכן דברים המושכים דם מגוף האדם אע"פ שאין הטוב בתוך הרע מ"מ הרי הוא מיסר [דם] הרע כדי להגיע על [דם] הטוב

קודם הפירוק היה אחד

דוקא כשהם אחד ע"י אופן טבעי ולכך דש אינו אלא בגדולי קרקע

הטוב הוא מחובר להרע

מפרק הוא רק כשיש איזה חיבור דק משא"כ כשהוא מופקד פקיד אינו מפרק

• ולכך מותר להסיר קליפת העץ [הקשה] האגוזים

מפרק הוא רק כשאינו גוף אחד כקטניות בתוך השבלין משא"כ כשהוא גוף אחד אין זה מפרק

• ולכך מותר לפרק פירות שהקליפה הם אחת אם הפרי

צורת מלאכת מפרק מה"ת הוא רק כשצריך להתוצאה ומדרבנן אסור גם כשאין צריך

ומלאכה זו אינו ככל ל"ט מלאכות דאם עושה צירות המלאכה וגם נעשית תיקון המלאכה רק שהאדם לא כיון לאותו תיקון רק לסיבה אחרת נחשב כמלאכה שאינו צריכה לגופה שנחלקו בה תנאים וראשונים אם חייב או פטור – משא"כ כאן כו"ע מודה שצירות המלאכה הוא רק כשצריך להתוצאה

תיקון

מפרק הוא להוציא דבר מתוך דבר, וקודם הפירוק היה אחד וע"י הפירוק כאילו ממציא דבר חדש

שיש חלק טוב וחלק רע

מפרק הוא רק מקליפה שאינה ראוי לאכילה שזהו רע משא"כ כשראוי לאכילה הוי טוב מטוב ומותר

• ולכך מותר ליטול קטניות מהשרביטין שלהם שהקליפה שראוי לאכילה וכשאינו ראוי לאכילה אסור
• ולכך מותר לרדות דבש מחלות דבש הראוים לאכילה משא"כ כשאינו ראוי לאכילה אסור
• חולב בהמה או אשה
• דברים המושיכים דם מגוף האדם

שימוש = מותר

מפרק הוא רק על הקליפה שאין הפרי צריכה עוד לקליפה משא"כ שומר לפרי אינו מפרק

מפרק הוא רק מה שבדרך ליטול בשדה ומה שנוטל בבית הוא דרך אכילה ואינו מלאכה

היתר במפרק בשינוי לאכול לאלתר שאינו כדרך מלאכה רק באופן שימוש כדך אכילה

כשועשה בשינוי מח' אם מותר מצד שאינו כדרך מלאכה - ומחמירן כשאפשר להגיע להאוכל בלאו הכא, וכשא"א יש לסמוך לעשות בשינוי

• מולל
• ורק בראשי אצבעותיו ולא כל ידו
• לאוכלו לאלתר
• ורק מעט מותר
• מח' אם בעינן ג"כ לאלתר לשועה"ר בעינן לאלתר ומשנ"ב אפי' לאחר זמן

סחיטה

שמוציא חלק הטוב מחלק הרע

(באמת הוא ממש כהכללים של מפרק רק שהמצאות הוא חלוק שזה גוש מגוש וזה נוזיל מגוש)

צירות המלאכה

• ספוג י"א שאינו כצורת סחיטה רק כצלוחות לשפוח בו מאחר דמיועד לזה וצ"ע הלכה למעשה
• פקק [של פשתן] שסותם החביות שהוא ארוכה צ"ע הלכה למעשה

שיהא נבלע

בעינן דוקא כשהוא נבלע דבזה הוא האיסור 'דש', שהאוכל יש לו חיבור דק עם הפסולות

נבלע לגמרי = אסור מה"ת

נוזיל שהוא בין חתיכות דברים גושים שאינו נבלע ממש = אסור מדרבנן

• סחיטת שערות
• כשנסרתקו הפירות
• כשנתרסקו חלות הדבש

ע"ע באיסור רחיצה שאין רוחצין בצונן משום חשש שיבא לסחוט מים שבשערו

צירות מלאכת מפרק מה"ת הוא רק כשצריך להתוצאה ומדרבנן אסור גם כשאין צריך

ומלאכה זו אינו ככל ל"ט מלאכות דאם עושה צירות המלאכה וגם נעשית תיקון המלאכה רק שהאדם לא כיון לאותו תיקון רק לסיבה אחרת נחשב כמלאכה שאינו צריכה לגופה שנחלקו בה תנאים וראשונים אם חייב או פטור – משא"כ כאן כו"ע מודה שצירות המלאכה הוא רק כשצריך להתוצאה

תיקון – שהנוזיל יש לו שם אחר [פ' חשיבות אחרת] בזה שמוציאו מהגוש

כדי שיהא דומיא לדש שמפרק החיטה [אוכל (טוב)] מתוך הקליפה [פסולות (מרע)] ה"נ בעינן שנוזיל הנסחט יהא נשתנה 'בשם' [שזה הגדר שקבעו חז"ל שקנה חשיבות לעצמה] מכשהיה בהגוש שבא ממנו (ואין איסור סחיטה כל שמוציא 'נוזיל מגוש', אלא כשנשתנה שם)

זיתים וענבים שמם ליין ושמן = אסור מה"ת

מדד לחלב

פירות ש

נוזיל הבא מאוכל וסחטו לתוך אוכל אחר = מותר, שהיתה אוכל והשתא אוכל ולא נשתנה כלום כלום בהנוזיל אע"פ שנשתנה צירתה מגוש לנוזיל מ"מ כיו שאינו נחשב כמשקה אין זה השתנות כלל ואין זה איסור סחיטה כלל ודומה למי שמחתך חתיכת פרי

גדר לתוך אוכל

• אם משהו מהנוזיל זב חוץ לאוכל משנ"ב מתיר במיעוט סימן תקי"א

דוגמאות

• לכן מותר לסחוט אשכול של ענבים לתוך קדירה שיש בו תבשיל
• ולכן ג"כ מותר לחלוב עז לתוך הקדרה פירוש לתוך מאכל
• אבל בוסר אסור כיון שאינו בא מפרי דהא אינו ראוי לאכילה

לסחוט פירות שהוא 'אוכל' לנוזיל שהוא 'משקה' – פירוש דבר נוזיל שהדך לשתותו לצמא או תענוג שבזה משתנה 'האוכל' 'למשקה' = וממילא אסור לסחטו

פירות שהם הדרך לסחטו [ואין נ"מ בכוונת האדם כלל וכלל] = אסור מה"ת שיש לו שם משקין שהוא שם אחר מהפירות

מח' אחרונים מה קובע עומד למשקה שיאסור מה"ת

למשנ"ב: שרוב העולם סוחטים אותו שחושבים אותו למשקה

ושועה"ר: מה שהתורה קראה משקה [וגם בסברא זו גופא לכאורה מצינו מח' אחרונים אם כל הז' משקאות אסור (דם דבש) או דוקא מה שמיוחד לשתות ולכן דוקא זיתים וענבים ומים]

דוגמאות שהדך לסוחטם

• זיתים וענבים
• דם חלזון (אי לאו החסרון של גדילי קרקע)
• לסחוט בגד ממים שבתוכו
• פירות בזמן הזה יהא תלוי בח' אחרונים הנ"ל

לאיזה תועלת אסור לסחוט

• צמא או תענוג = הוי משקה ואסור מה"ת
• סתם לתוך קערה (ריקנות) = למשנ"ב אסור מה"ת
• לשועה"ר גזירת חז"ל שמא ימלוך לשתותו ויהא אחשבינהו
• למתק הפרי = הוי מלאשאצ"ל ואסור מדרבנן
• לטבל בו פיתו = הוי מלאשאצ"ל ואסור מדרבנן
• לגיפו [לתקן הפרי] = איסור מדרבנן מאחר דיש איסור מה"ת לממיהם אסרו אף לגופן
• הוליך לאיבוד = מותר
• (לתוך אוכל = מותר שהוא 'פעולה' אחרת שאינה סוחט כלל משקה ולא משום שאין כוונתו למשקה)

פירות שהם קצת דרך לסחטו והאדם מחשיבו למשקה (בזה שסחטו עכשיו לשם משקה) = אסור מדרבנן, שהמשקין נשתבח קצת וגזרו אטו זיתים וענבים שיטעו בני אדם שגם זה חשוב משקה

כשאחשבינהו וגם מקצת בני אדם סוחטים אותו למשקה שזה דומה לזיתים וענבים

סיבות שמקצת בני אדם סוחטים אותו שמחשיב הנוזיל למשקה

• לצמא או תענוג = הוי שם משקה מדרבנן
• כשסוחטים אותו לטבל בו = אין זה שם משקה אפי' מדרבנן
• כשסוחטים אותו לשתות עם שאר תערובות = אין זה שם משקה אפי' מדרבנן
• כשסוחטים אותו לשתות לרפואה = אין זה שם משקה אפי' מדרבנן

על איזה מקום נאסר

• אם היתה לכל העולם ריבוי פירות כמקום זו היה סוחטים = נאסר על כל העולם
• ואם היתה לכל העולם פירות כ"כ ומ"מ לא היה סוחטים = נאסר רק לאותו מקום או לאותו מקצת בני אדם שסוחטים אותו
• אם מוליכין ממקום למקום נאסר על כל העולם

דוגמאות שהדך לסוחטם במקצת

• תותים ורמונים בזמן התלמוד
• כבשים ושלקות לממיהם
• הסוחט דג לצירו

לאיזה תועלת חשוב אחשבינהו

• צמא או תענוג = הוי משקה ואסור מדרבנן
• סתם לתוך קערה (ריקנות) = גזירת חז"ל שמא ימלוך לשתותו ויהא אחשבינהו
• למתק הפרי = מותר
• לטבל בו פיתו = מותר
• לגיפו [לתקן הפרי] = מותר, אפי' לתוך קערה
• הוליך לאיבוד = מותר
• (לתוך אוכל =מותר מותר שהוא 'פעולה' אחרת שאינה סוחט כלל משקה ולא משום שאין כוונתו למשקה )

כבשים ושלקות

באמת הוא בכלל שאר פירות שאין הדרך כלל לסחטו אלא שחז"ל גזרו בו יותר כיון שהיה שם משקה מקודם ולכך אסרו

דינו כתותים ורמונים עי' לעיל לאיזה תועלת חשוב אחשבינהו

פירות שאין הדרך כלל לסחטו = מותר לכתחילה שנוזיל שבא מהפרי לא נעשית משקין כלל 'שמשקה' הוא רק דברים נוזלים ששותין לצמא או תענוג אע"ג שהאדם אחשבינהו עכשיו

'שאין מי שסוחטים אותו' אע"פ שאדם עכשיו מחשיבו למשקה לשתותו לצמא ותענוג

• שאר פירות בזמן התלמוד

בגד שנבלע בתוכו נוזיל אע"פ שא"א לשתותו אסור לסחטו שלעולם הנוזיל הוא דבר נפריד מהבגד בזה שהוא נוזיל (משא"כ בפירות נוזיל שבא ממנו שאינו שם משקה לא נשנה כלל דמיעקרא אוכל והשתא אוכל אע"פ שנשתנה צירתה לנוזיל אין זה השתנות שנחשוב לסחיטה מאחר שכילו עומד לאכילה חשבינן מה שנשתבח לגבי אכילה ולגבי אכילה לא נתקן כלום)

להוציא בגד שפי החביות

שימוש

• למצוץ בפה אינו דרך סחיטה ומח' אם אסור ופסקינן שמותר
• למצוץ קני סוכר ????
• י"א ספוג שיש לו בית אחוזה שעשוי להכניס ולהוציא משקה הוי כעין צלוחית שזהו שימושו ולהלכה נוקטינן שסברא זו מחשיבו לשימוש שלא יהא איסור תורה אבל עדיין יש איסור מדרבנן

כוונה

דבר שאינו מתכווין

פסיק רישא ולא ניחא ליה

• פקק [של פשתן] שסותם החביות שהוא ארוכה
• BABY WIPE אם יש הרבה נוזיל שאינו צריך עוד לנוזיל שבתוכו הוי אינו מתכווין לגבי הנוזיל שנסחק ממנו

גזירת שונת שלא יבא לידי סחיטה

גזירות ריסק דבר גוש ללח

הגזירה אטו יסחוט פירות שעומדים למשקה

דוגמאות של ריסק גוש ללח

• ריסק שלק
• לרמב"ן להימס שומן הוי בכלל זה והר"ן חולק ע"ז ואין הכרעה בהלכה
• לרסק אבק קאווע

שאר דיני ריסק

• כשמרסיק בידים לתוך כוס ואינו ניכור מח' אם גם בכהאי כוונא גזרו מאחר שאינו דומא כ"כ לסחיטת פירות ששם המשקיו עומד בפני עצמו ולהלכה יש להחמיר שלא לרסיק בידים אע"פ שאינו ניכור
• הליכה על שלק לא גזרו או משום שלא אפשר או משום שאינו פסוק רישא ויש להחמיר על טעם שני שלא יעשה פעולה של ריסוק שהוא פסוק רישא כגון שלא ישתין ע"ג השלק
• לא גזרו על הנתריסק כמו משקין שזבו משום דהוי גזירה לגזירה דכל האיסור ריסוק אינו אלא מדרבנן

משקין שזבו מאליהם

דבש מחלת דבש צ"ע למה חשוב משקין שזבו דהא אינו משקין

אסרו חז"ל להשתמיש במשקה, כשזב 1) משקה - מאוכל 2) והאוכלים עומדים לסחוט למשקה 3) וכשניכר המשקה ואסרו לינאות עד מוצ"ש [ולא בכדי שיעשו]

גדר האיסור

אסורו לאכול ולהשתמיש במשקין שזבו אבל מותר בהנאה ולבהמתו דדוקא אכילה שהוא להוט אחריה ולסחוט דהוי איסור קל חששו שיבא לעשותה ואסרו עד מוצש"ב

משקה - מאוכל

אופנים שאינם בגדר משקה מאוכל שלעולם הם אוכל / משקה

• בשמן / שומן קרוש שנימוח ע"י איזה אופן [בין בידים ובין שאינה בידים] י"א דזה חשוב כמאכל העומד למשקה כיון שדרכו להיות זב וצליל וי"א דלעולם אוכל הוא דאף כשנימוח נחשב אוכל שאוכלין אותו ואין שותין אותו, למעשה יש להחמיר ובעת הצורך או בדיעבד יש להקל
• שלג שנתרסק לכו"ע מותר דלעולם משקה הוא ואינו משקה מאוכל
• ציר של דגים שנקרש לעולם חשוב אוכל דאפי' בשעה שהוא קרוש אוכלין אותו (משא"כ בבשר)
• היונק מבהמה [חוץ מאיסור מפרק]

2. עומדים למשקה

עומדים למשקה = גזרו עליה

• זיתים וענבים – לעולם עומדים למשקה
• תותים ורמונים כשהכניסם למשקה
• לר"ן שומן שנמחה הוי בכל זה ורמב"ן חולק ואין הכרעה בהלכה

עומדים למאכל = לא גזרו עליה

• שאר פירות
• תותים ורימונם כשהכניסן למאכל
• מלח שנתרסק אינו עומד למשקה

3. ניכר המשקה = דאם אינו ניכור מותר משום ביטול בשאר משקין

דיני ביטול

• בעינן ביטול בשישים
• אע"פ שיש לו מתירים כיון שלא עמד בפני עצמו מתבטיל אף שיש לו מתירים

גדרי ניכור

אופנים שהוא ניכר = וחשוב 'משקין' שזבו

• שלג שנימוח בתוך קערה

אופנים שאינו ניכר = ואינו חשוב 'כמשקין' שזבו

• ריסוק שלג לתוך הכוס
• משקין שזבו לתוך מאכל או משקה
• אם נתרסקו בער"ש כבר יש שם יין מער"ש
• ואפי' לא נתרסקו מער"ש רק היה שם יין בער"ש סגי שיתבטל כל הבא עליה

גזירת חז"ל שמא יבא לסחוט שרוצה המשקה שבתוך הבגד

אופנים שחוששין שיבא לסחיטה

• ליתן בגד מהדיק בפי החביות
• לקנח בספוג שאין לו בית אחוזה (שאינו פסיק רישא אבל חוששין שיבא לסחוט

אופנים שלא חששו שיבא לידי סחיטה

• ספוג שיש לו בית אחיזה שאינו פסיק רישא
• בגד שהוא ארוכה מותר ליתנו בפי החביות
• מוך שנותנים ע"פ המכה אע"פ שיש בתוכו חמין ושמן אין חוששין לסחיטה כיון שהולך לאיבוד וממילא לא גזרו משום דש [ע"ע משום כיבוס]

עובדא דחול שנראה כמפרק

עובדא דחול שנראה כסוחט

• שלא יטפח ידיו ביין או שמן ולקנחה בשפת הכלי
• שלא יספוק בספוג ביין או שמן להחזירו לתוך הכלי אע"פ שיש לה בית אחוזה שאין בו איסור סחיטה כלל אסור משום עובדא דחול