צורות המלאכה

ברירה הוא רק 'מתערובות'

רק כששני מינים הם מעורבים שייך לברור מין אחד מהשני, משא"כ כשאין לו שם מעורב אינו נחשב ברירה רק כנוטל דבר מחבירו

• יבש בתוך לח בדרך כלל אינו נתערב
• לפי הנ"ל זבוב גדול בקערה של מרק אינו תערובות משא"כ זבוב קטן
• לקלוף אוכלים מקליפתם שייך בזה ברירה, דנחשב לתערובות
• עפר ע"ג פירות חשוב תערובות
• יש לדון בעצמות שעומדים מחוץ לדג אם הם תערובות

פעולת סוגי ברירה

לברור – Picking

• עצמות מדגים
• פירות ואבנים
• ולהרמב"ם כשבורר [picking] מין אחד ממין השני וממילא נפרדים שני המינים (דמין אחד נוטל ומין השני נשאר) אפי' כשרוצה את שניהם לאכול לאלתר,(אבל אם מיין-פירוש שנוטל כל שבא לידו ואח"כ מניחו כל מין בפני עצמו זה נידון בפני עצמו ואין לה שייכות לשיטת הרמב"ם )

למיין – Sorting, מגיע לאותו תכלית של בורר שכל התערובות מבורר אלא שעושה את זה בלי פעולת ברירה[Picking] , מח' השבט הלוי הוא סובר דלמיין אינו בכלל בורר והמחזה אליהו סובר שהוא בכלל בורר, ודעתי נוטה שמותר

• לאסוף ספרים להניח כל אחד במקומו בארון אבל אינו מוציא אחד מחבירו רק מה שבא תחת ידו
• למיין פירות

לרקד - Sifting תלוי אם הוא דברים שאפשר לברר ביד ועושה בכלי הוי דגדר בורר ואם הוא דברים שא"א לברר ביד כגון קמח אינו בגדר בורר שנחלק לה מלאכה בפני עצמה מאחר שעשוי לברר הדקות שבדקות שא"א בכלל לעשות ע"י ברירה PICKING

דש - EXTRACTING , הוא ג"כ בכלל בורר שבכל אופני דש יש בו גם האיסור בורר שמברר חלק הטוב מחלק הרע אלא שבורר יש לה התיר של דרך אכילה ובדש אין התיר דרך אכילה ולכך אפי' באופן שמותר מצד בורר אסור מצד דש

• אין מוללין מלילות בשבת – מצד דש ואם היו לו מער"ש ורוצה לחלקן בשבת יש בו איסור בורר
• ולכן דגן שנתפרק כבר מהשבלים אבל עדיין הם בתוך השבלים הוי בורר משום שהם כבר שני גופים מעורבים ולא שייך עוד תיקון של דש דבכר נתפרקו

דרך ברירה

דרך ברירה = אסור מה"ת

כל הכלים המיוחדים לברירה וה"ה ביד באופן שהדרך לברור ביד

• מים כשהם הדרך שהם מבררים בין שהאוכל צף למעלה ובין כשהפסולת צף למעלה חשוב כנפה וכברה וחייב, משום שהוא דרך ברירה
• מחבץ בקיבה נחשב ככלי
• משמרת [פירוש בגד העשוי לברור] ע"פ החביות

שלא כדרך ברירה = אסור מדרבנן

כלי שאינו מיוחד לברירה אבל מועיל לברירה = אסור מדרבנן - אבל באיסורי ברירה שאינו אלא אסור מדרבנן, מותר בכלי שאינו אסור אלא מדרבנן

• קנון ותמחי [כעין צינור רחב מצד אחד וקצר מצד אחר]
• לנפח מלילות בשתי ידיו חשוב ככלי, כן משמע מלשון המחבר והשולחן ערוך הרב
• כשמערה מנקב החביות לא ימלא הנקב קשין וקסמין [עצים דקים] בחזקה, שמבררין
• סודר [פירוש חתיכת בגד שאינו מיוחד] ע"פ החביות [ולהרמב"ם יש להחמיר]
• כפיפה מצרית

תיקון של בורר -לתקן התרובות

ברירה הוא רק 'כשמתקן' התערובות [כאילו שהיה הדברים מקולקל מקודם ע"י התערובות, ומתקנם בבוררתו]

ויש בתיקון תערובות ג' דרגות

א: אופנים שהם תיקון מה"ת

• מין אחד שיש בה פסולת ממש, שהכל מחשיבים אותו כפסולת
• מין אחד לח, ורוצה להפריד הלח לשני חלקים-כגון שומן החלב / או כשמחבץ שנותן לתוכה קיבה כדי לעשות גבינה, הוי תיקון גדול
• שני מינים, ורוצה את אחד ואינו רוצה את השני
• שני מיני אוכלים ורוצה את שניהם רק שיהא נפרד
• משחקים של ילדים שנתערבו אע"פ שאינם משונה רק בצבעים פשוט דהוי תיקון, בזה שמפרידו
• להדיח פירות מעפר הוי תיקון מה"ת שמתקן עי"ז הפרי
• מים עכורים לגמרי
• מחבץ שמוציא החמה מן החלב
• לא יחבץ בידו אגוזים ושמשמין מתוך הדבש (שהניחם לשם כדי שיקלוט הדבש טעם אגוזים
• לקלוף אוכלים מקליפתם כשהם פסולות הוי תיקון מה"ת

ב: 1) כשנאכל / שימוש ע"י הדחק = הוי תיקון מדרבנן ואסור משום דמחזי כבורר ויבא לטעות מאחר שהוא קצת תיקון 2) כל שמחזי כתיקון אסור מדרבנן דמחזי כבורר

1) כשנאכל / שימוש ע"י הדחק

• עלים מעופשים
• דג חי מדג מת
• שמרים מתוך היין
• מים עכורים שרוב אינשי לא שתי

2) כל שמחזי כתיקון אסור מדרבנן דמחזי כבורר

• חרדל אינו תיקון מה"ת מאחר שהתיקון המראה אינו תיקון כלפי ביצה [ואין כוונה שתיקון למראה אינו תיקון אלא דלגבי ביצה שעומד לאוכל ולא למראה אינו חשוב תיקון כ"כ]

ג: אופנים שאינו נחשב כלל וכלל לתיקון = ומותר

אוכלים שהם מין אחד [פירוש שנתגדלו ביחד אע"פ שאינו שוה ממש בטעם] שאחד מבוקש, ואחד אינו מבוקש משום איזה סיבה שטות

• שאחד גדול ואחד קטן
• שניהם ראויים לאכילה לכתחילה, אבל אחד יפה קצת יותר
• ליטול החלבון מהחלמון למראה החרדל – הוי מין אחד והסיבה הוא משום המראה, שהוא סיבות שטות לגבי תיקון ביצה, כיון שעומד רובו לאכילה ולגבה אכילה הן מין אחד [ואין ללמוד מכאן דכל שהוא משום סיבת המראה אינו נחשב תיקון דזה אינו, דרק כאן הוא כן, כיון שכלפי תיקון ביצה אינו תיקון]
• מים שהוא צלול לגמרי מותר לבררו

כשבורר פסולת מתערובות שיכול לאכלו / לשתותו גם בלא הבירור, והן מין אחד, אין זה נחשב כתיקון ומותר

• יין צלולים מותר לסננו אע"פ שיש בה כתמים דקים שאינו תיקון כ"כ שיכולים לשתותו בלא סינון
• יין מגתו שהדרך הוא לשתות גם השמרים, אינו תיקון במה שאדם רוצה לסננו מהשמרים

פסולת מפסולת אין איסור שאינו מתקן כלל

כשאין כוונתו לתקן התערובות רק ליטול משהו מהתערובות אין זה מתקן ומותר משום שהוא מלשאצל"ג, ולגביו לא תיקון התערובות כלל

• כגון ליטול מעיל מתחת כל המעילים
• ליטול פרי מתחת כל הפירות
• כשמברר שני מיני אוכלים אבל לא משום סיבות המינים, אלא משום שמין אחד גדול ומין האחר קטן

כשאין התערובות 'מקולקל' ע"י הפסולת מותר להוציא הפסולת כיון שאינו 'נתקן' התערובות ע"י הוצאת הפסולת

• כגון להוציא כנים משערות אדם אין האדם מקולקל ע"י כנים וגם א"א לומר על אדם 'שנתקן' לאחר שהוציא ממנו הכנים
• ולפי הנ"ל ה"ה להוציא שער מבין השערות
• להדיח קערות במים מן הלכלוך, א"א לומר שהקערות נתקלקל ע"י שימושה וכיון שמיוחד לכך לא נחשב לקלקול, משא"כ במאכל מטונף שהדיח נתקן המאכל.
• לכאורה לענ"ד משחקים כשנוטל מצד אחד אע"פ שהוא פסולת מתוך האוכל, מ"מ אינו לתקן התערובת

גדר מין אחד

• שני מאכלים שהם שוים ממש בטעם
• שני חלקי מאכל שנתגדלו ביחד [אע"פ שאינו שוה ממש בטעם] להמשנ"ב יש להחמיר ולהשעה"ר הם מין אחד

פעולת 'ברירה' - לברור לגמרי, להבדיל הטוב והרע

כשנוטל הפסולת עם האוכל אינו מברר אחד מחבירו

• ולכך מותר ליטול זבוב בקערה עם האוכל

כשמניח קצת פסולת עם האוכל אינו מברר כלל

• ולכך כשמערה יין שיש בו שמרים יזהר שכשיפסק הקליח ומתחילין לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק, ויניחם עם השמרים

כשנוטל קצת מהפסולת ומשאר קצת אינו בורר

• ולכך אין ע"פ רוב איסור בורר במפרק וזורה דבמפרק וזורה אינו מברר כל הפסולת ואה"נ אם מברר כל הפסולת חייב ג"כ משום בורר
• כששופך יין מן הכוס ופוסק הקילוח כשמתחילים הניצוצות קטנות לירד ומשיירו אם השמרים אינו בורר שאינו מברר לגמרי

שיעור ברירה

• שיהא חייב, שיתקן אוכל בשיעור כגרוגרת
• ואסור אפי' חצי שיעור

בורר בדרך שימוש / אכילה = מותר

כשהוא דרך אכילה ואינה דרך המלאכה, ויש ג' תנאים שיהא דרך אכילה ולא דרך ברירה

1. ביד – ולא בכלי

גדרי ביד / כלי

גדר כלי

כלי שמועיל לברירה אינו דרך אכילה כלי שאינו מועיל לבריה חשוב כבורר בידו עי' לעיל בצירות המלאכה לדוגמאות של כלי המועילם לברירה (בין איסור תורה ובין איסור דברבנן)

גדר ביד

• לערות מים מכלי על כלי אינו נחשב כבורר בכלי שהכלי אינו מועיל לברירה אלא שאין האדם יכול להחזיק מים בלי כלי
• מנפה בידו אחת אפי' בכל כוחו

כששותה ממש דרך אכילה שאינו דרך ברירה אע"פ שהוא בכלי ממש = מותר

• כגון מפה בפי הכוס
• וה"ה בזמנינו כששותה מהקראן גופא כשהוא מסונין הוי דרך אכילה ולא דרך ברירה

2. לאלתר – ולא לאחר זמן

כל שהוא סמוך לסעודה פירושו שכבר מכינים לסעודה, ואם אינו יודע בבירור מה השיעור אצלו, אז הוא חצי שעה.

ג' שיטות בגדרי לאלתר:

מרדכי =מיד

הרב המגיד – 1) אם מברר באמצע הסעודה לצורך אותה סעודה 2) שעה / חצי שעה סמוך לסעודה

רבינו ירוחם =כל שהוא לסעודה הבא, חשוב לאלתר

3. אוכל מתוך פסולת - ולא פסולת מתוך אוכל

ואם הוא חלק מהאוכל ולא נפרד מהאוכל, חשוב אוכל אע"פ שהוא פסולת

כשהדרך אכילה ליטול הפסולת קודם = מותר ליטול הפסולת מקודם

אופנים שדרך אכילה ליטול האוכל

אוכל מרובה על הפסולת וכ"ש פסולת מרובה על האוכל (ואע"פ דכשפסולת מרובה על האוכל גם דרך ברירה הוא כן, ליטול האוכל מתוך הפסולת, מ"מ כיון שהוא דרך אכילה ג"כ, מותר)

כל שבורר פסולת גמורה, וכוונתו בברירה זו שישאר האוכל נקי ומברור, אסור אע"פ שאוכל הפסולת שבירר, הוי ג"כ דרך ברירה (כיון דיש בכוונתו ג"כ לברור)

• כשבורר תורמוסין אע"פ שאכלו, אבל כוונתו ג"כ שישאר שם קליפת התורמוסין נקי מתורמוסין גופא. (דאם מניח שם התורמוסין לזמן רב נסרח)
• כשיש חלק מהאוכל שמקצתו נשרף ורצה ליטול חלק הנשרף קודם שמגיש האוכל ובהיתר שיאכל אותו חלק שנוטל וממילא יהא אוכל מתוך פסולת = אסור משום דכוונתו ג"כ לברר ולנקות האוכל

אופנים שדרך אכילה ליטול הפסולת (יוצא מן הכלל)

כגון אוכל המוקף ע"י הפסולת וא"א ליטול האוכל רק אם נוטל הפסולת מקודם

כשאוכל לאלתר ממש ובורר בתוך אכילתו מח' ראשונים אם מותר לברור הפסולת דבכה"ג אפשר שהוא דרך אכילה אע"פ שנוטל הפסולת

כשנוטל הפסולת כדי לאכלו ואין כוונתו כלל לנקות את האוכל מותר דדרך אכילה הוא ליטול את הפסולת כשרוצה לאכלו

• כגון האוכל קליפות הרימון שהוא רפואה לשלשול ומשליך גרעיני רימון [או שאחרים אוכלים אותו אבל עכ"פ האדם עצמו אינו חפץ בו] מותר

לברור לאחרים בג' תנאים הנ"ל הוי ג"כ דרך אכילה = ומותר

כוונה

דבר שאנו מתכווין

כשאינו מכוין ואינו פסיק רישא = מותר

• אם אין כוונתו לנפות אלא נוטל אוכל ופסולת ע"י נפה וממילא נסתנן מקצתו

מלאכה שאינו צריכה לגופא

עובדא דחול משום דמחזי שבא לברור

• לתלות משמרת ע"ג חבית
• וה"ה להניח קסמין בפיו של כלי לעכב הפסולת, ג"כ הוו עובדא דחול
• שלא יעשה גומא במשמרת בשעה שהוא מסנן
• מותר להניח הנברר לתוך נפה וכברה ואין חוששין למחזי כבורר