דיני נדה וזבה
טומאת נדה וזיבה
הנה הסדר הכללי. החלוקה היסודית היא בין מערכת התורה (שמבדילה בין ימי נדה לימי זיבה) לבין המצב המעשי דרבנן (שמשווה הכל לזבה גדולה).
מן התורה (ויקרא טו)
המחזור הבסיסי בנוי על תבנית חוזרת של ז' ימי נדה ואחריהם י"א ימי זיבה.
נדה
מחיל הטומאה: אשה הרואה דם בהרגשה בימי נדתה נטמאת.
משך זמן הטומאה: הטומאה נמשכת לעכ"פ ז' ימים מתחילת הראייה אפי' ראתה רק יום אחד
סדר הטהרה: ליל השמיני טובלת וטהורה. אין צורך בנקיים גם אם ראתה כל שבעת הימים טובלת בליל השמיני
זבה
זבה קטנה
נטמאה: אשה הרואה דם בהרגשה בתוך י"א ימים אחרי ימי הנדה (שהם ז' יום) והם י"א ימי הזיבה שאם תראה בהם תטמאה בדיני זבה קטנה
משך זמן הטומאה: אין משך זמן טומאה יכולה להתחיל סדרי הטהרה מיד
סדר הטהרה: שומרת יום כנגד יום: ראתה יום אחד שומרת יום נקי אחד, ראתה שני ימים שומרת שני ימים נקיים, ואח"כ טובלת
זבה גדולה
נטמאה: אשה הרואה דם ג' ימים רצופים בהרגשה בתוך י"א ימים אחרי ימי הנדה שהם ז' והם י"א ימי הזיבה שאם תראה בהם תטמאה
משך זמן הטומאה: שומרת יום כנגד יום: ראתה יום אחד שומרת יום נקי אחד, ראתה שני ימים שומרת שני ימים נקיים,
סדר הטהרה: חייבת בהפסק טהרה וספירות ז' ימים נקיים וטבילה.
גדרי דם
מה"ת יש חמשה מיני דם טמאים והשאר טוהורים
רבי תיקון בשדות (מקום שאין ת"ח מציאין) שלא היו בקיאון במראות הדם שיהא נוהגין לחומרא לאסור כל מראשה דם ויהא חוששין מכל מוקרא שראתה דם שאפשר שמתחילה ראתה דם טהור ואח"כ רק בסוף התחילה לראות הדם טמואה ממילא צריכין לחשוב ז ימי נודה מיום האחרון של ראיה
בימי רבי יוחנן פסקו מלראות מראות הדם א"כ כל העולם התחילו לחשוש כתקנות רבי בשדות
ימי נדה וימי זיבה
מצינו למידים שיש ימי נדה כשתראה בהם תטמאה כנד ויש ימי זיבה שאם תראה בהם תטמה מטעם זבה לאחר שזבה גדולה סופרת נקיים וטובלת — חוזרת המערכת לימי נדה, וחוזר חלילה.
עקרונות יסוד דאורייתא:
- הרגשה — מן התורה אין טומאת נדה אלא בהרגשת זרימת הדם.
- מיקום הראייה (בתוך ז' או בתוך י"א) קובע אם היא נדה או זבה ומה ספירתה. זהו עומק סוגיות ספירת הזבה — אחד הנושאים המורכבים בש"ס.
גדרי דם
מה"ת יש חמשה מיני דם טמאים והשאר טוהורים
רבי תיקון בשדות (מקום שאין ת"ח מציאין) שלא היו בקיאון שמראות הדם שיהא נוהגין לחומ
מדרבנן (ובמנהג שנתקבל כדין)
חומרת רבי זירא (נדה סו ע"א)
"בנות ישראל החמירו על עצמן" שאפילו רואות טיפת דם כחרדל — יושבות עליה ז' נקיים. חומרא זו השוותה את שתי המערכות: כל אישה דנה את עצמה כזבה גדולה, ובטלה למעשה ההבחנה בין ימי נדה לימי זיבה. כל ספירותינו היום בנויות על כך.
כתמים
מן התורה אין טומאה בלא הרגשה; כתם בלא הרגשה — טמאה מדרבנן בלבד, ובתנאים: שיעור כגריס ועוד, על דבר המקבל טומאה, וכיו"ב.
וסתות
דיני חישוב והרחקה סמוך לזמן הראייה (פרישה, בדיקות). לרוב הראשונים וסתות דרבנן, ויש סוברים דאורייתא.
הרחקות
עצם איסור הקרבה דאורייתא ("לא תקרב לגלות ערוה"), אך פרטי ההרחקות (מאכל, מזיגה, מגע וכו') ברובם דרבנן/מנהג.
מספר ימי הפסק והמתנה
המנהג להמתין מינימום ימים (ה' / ד') קודם ז' נקיים, מטעם פליטת שכבת זרע ועוד — אינו מעצם דין התורה אלא מתקנה ומנהג.