רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה ג

במה דברים אמורים שהטמאה תלויה בימים בשטבלה במי מקוה אחר הימים הספורים. אבל נדה וזבה ויולדת שלא טבלו במי מקוה הבא על אחת מהן אפלו אחר כמה שנים חיב כרת. שבימים וטבילה תלה הכתוב שנאמר (ויקרא טו יח) "ורחצו במים" זה בנין אב לכל טמא שהוא בטמאתו עד שיטבל: