רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה טז

הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחלה קדם תשמיש. ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדק. לפיכך היא משמשת בשני עדים אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש. אבל אשה שיש לה וסת אינה צריכה עד לפני תשמיש אלא משום צניעות בלבד. אבל אחר תשמיש הכל צריכין שני עדים אחד לו ואחד לה אפלו מעברת ומיניקה וזקנה. וקטנה לא תשמש אלא בשני עדים אחד לו ואחד לה. אבל בתולה ויושבת על דם טהר אינה צריכה עדים שהרי הדם שותת ממנה: