רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה יז

המשמש מטתו פעמים רבות אינן צריכין לבדק שני העדים שלהן על כל ביאה וביאה. אלא מקנח הוא בעד שלו והיא בעד שלה אחר כל ביאה וביאה של כל הלילה ולמחר יבדקו העדים. נמצא הדם על עד שלה או על עד שלו הרי זו טמאה. שמשה מטתה וקנחה עצמה ואבד העד הרי זו לא תשמש פעם שניה עד שתבדק בעד אחר תחלה. שמא דם היה על העד שאבד: