רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה כ
מי שראתה דם בשעת תשמיש הרי זו מתרת לשמש כשתטהר פעם שניה. ראתה דם בפעם שניה משמשת פעם שלישית. ראתה דם בשלישית הרי זו אסורה לשמש עם בעל זה לעולם. במה דברים אמורים בשלא היה שם דבר לתלות בו. אבל אם שמשה סמוך לוסתה תולה בוסת. היתה בה מכה תולה במכה. ואם היה דם מכתה משנה מדם שתראה בעת התשמיש אינה תולה במכה. ונאמנת אשה לומר מכה יש לי בתוך המקור שממנה הדם יוצא ותהיה מתרת לבעלה. ואף על פי שדם יוצא מן המקור בשעת תשמיש: