רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ט הלכה לט

כל אשה שהיא טמאה משום כתם אם מצאה הכתם בימי נדתה הרי זו ספק נדה ויושבת עליו שבעה ימים וטובלת בליל שמיני ואחר כך תהיה מתרת לבעלה. ואם מצאה אותו בימי זיבתה הרי זו ספק זבה גדולה או קטנה כמו שנתבאר בפרק זה. ויושבת יום אחד אם היתה קטנה או שבעת ימים נקיים אם היתה גדולה מספק. והכל מדברי סופרים כמו שבארנו. לפיכך הבא עליה בזדון מכין אותו מכת מרדות ופטורין מקרבן: