רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ו הלכה טז
במה דברים אמורים בשהיה שם תנאי ולא אמר מעכשו. אבל אם אמר לה הרי את מקדשת לי מעכשו בדינר זה אם אתן ליך מאתים זוז ולאחר זמן נתן לה מאתים זוז הרי זו מקדשת למפרע משעת הקדושין אף על פי שלא נעשה תנאו אלא לאחר זמן מרבה. לפיכך אם קדשה השני קדם שיעשה התנאי אינה מקדשת. וכן הדין בגטין ובממון:
