רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ו הלכה טו
המקדש על תנאי כשיתקים התנאי תהיה מקדשת משעה שנתקים התנאי לא משעה שנתקדשה. כיצד. האומר לאשה אם אתן ליך מאתים זוז בשנה זו הרי את מקדשת לי בדינר זה ואם לא אתן ליך לא תהיי מקדשת ונתן הדינר לידה בניסן ונתן לה המאתים זוז שהתנה עמה באלול הרי זו מקדשת מאלול. לפיכך אם קדשה אחר קדם שיתקים התנאי של ראשון הרי זו מקדשת לשני. וכן הדין בגטין ובממונות בשעה שיתקים התנאי הוא שיהיה גט או יתקים המקח או המתנה:
