רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כג הלכה יד
במה דברים אמורים בשפסק האב לבתו בין קטנה ובין גדולה ופסק האב לבנו [ב.] ובנשואין ראשונים שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ומרב שמחתו בנשואין הראשונים גמר ומקנה לו באמירה. אבל אח שפסק לאחותו או אשה שפסקה לבתה וכן שאר קרובים וכן האב שפסק לבנו או לבתו בנשואין שניים לא קנו אותן הדברים עד שיקנו מידי הפוסק שיתן כך וכך:
