רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כג הלכה טו
האב שפסק על יד בתו לא קנתה הבת אותה המתנה עד שיכנס אותה בעלה. וכן הבן לא קנה עד שיכנס. שכל הפוסק אינו פוסק אלא על מנת לכנס. לפיכך הפוסק מעות לחתנו ומת קדם שיכנס ונפלה לפני אחיו ליבום יכול האב לומר ליבם לאחיך הייתי רוצה לתן ולך איני רוצה לתן. ואפלו היה הראשון עם הארץ והשני חכם. ואף על פי שהבת רוצה בו:
